קושי חברתי זה לא קללה/ הדר איבגי

ילדים רבים סובלים מקושי חברתי בסביבתם ומרגישים דחויים ושקופים בחברה.

כיצד ניתן לזהות את הבעיה, ויותר חשוב מכך, כיצד ניתן לעזור להם?

כל זאת ועוד בכתבה הבאה.

מהי בעצם "בעיה חברתית"? בעיה חברתית היא קושי של הילד / נער / או אפילו אדם מבוגר שמתקשה להביא את המיומנות והכישורים החברתיים לבוא אצלו לידי ביטוי. קושי של הבעת רגש מחשבה או התנהגות מסוימת שלך בסביבה ופחד לקבל תגובה נגד. דבר אשר גורר הסתגרות ולא התערות בסביבה.

לנסיגה/ בעיה חברתית יש כמה דרגות. אך מספר האחוזים של צעירים שסובלים מנסיגה חברתית וסובלים מבידוד חמור הוא, הגברים(70%) ונשים (30%) בגיל 24.2 שנים.

במהלך חיינו אנחנו משיגים כלים לכישורים חברתיים ולצבירת הביטחון שלנו להשתלב בחברה. למתמודדים עם קושי חברתי יש כמה דרכים להביא את הקושי שלהם לידי ביטוי אם זה בביישנות, בהסתגרות פנימית, ובחוסר ביטחון לפעול בחברה.

ביישנות, חוסר ביטחון, לקויות או הפחד מלעשות טעויות?

קושי חברתי נובע מכמה גורמים שונים:

ילדים עלולים לפחד מלומר דבר מסוים שלא יתקבל בחברה ולכן מעדיפים לקחת צעד אחורה ולא לבטא את עמדתם בנושא מסוים בשביל לא לקבל התנגדות.

גם קושי בדיבור הוא גורם לקושי חברתי. ילדים שסובלים מגמגום , שפה לא תקינה, וכדומה, מעדיפים להישאר מסוגרים בעצמם ולא לדבר ולכן עלולים לחוות נסיגה חברתית.

בנוסף, קושי חברתי יכול לנבוע מקושי לימודי. ילדים עלולים לחשוב שאין להם את האופציה להתקבל בחברה בגלל שיש להם קושי בלמידה שמוריד להם את הביטחון העצמי.

כמו כן, ביישנות היא גורם מרכזי בקושי חברתי. הבושה להיפתח בפני אנשים חדשים או ותיקים היא גם גורם שחוסם את הילדים מלדבר, להכיר ולתקשר עם החברה.

ולבסוף, גורם הוא חוסר ביטחון ילדים בלי תחושת ערך עצמי וחסרי ביטחון מופנמים וסגורים יותר לכן יהיה להם יותר קשה ליצור אינטראקציה עם סביבה כמו בכיתה , בגן, או בפארק שעשועים ומקומות שונים.

הנה מספר סימנים שניתן לשים לב אליהם:

ילד שיותר נמצא בודד בגן /בית ספר ושלא מוקף בחברים

הוא ילד שצריך לשים לב אליו!

ילד שלא מעוניין ללכת לבית ספר/ לגן וממציא תירוצים אל מנת לא להגיע לשם

הוא ילד שצריך לשים לב אליו!

ילד שהיה שמח וחיובי ואחרי הכניסה שלו למסגרת הלימודים הוא יותר מופנם ועצוב

הוא ילד שצריך לשים לב אליו!

ילד שנמנע מלהגיע לאירוע

הוא ילד שצריך לשים לב אליו!

אדווה עמיאל יועצת במקיף ח אומרת: "שהיום ניתן לדבר על עוד סיבה לקשיים חברתיים. גם שימוש היתר בפלאפונים, מצד אחד, מקל על התקשורת ומצד שני משנה את אופן התקשורת: התקשורת היא בטקסט קצר ומתומצת, ללא הבעת רגשות , שימוש באימוג'ים ללא מבט בעיניים. על אף שאנשים נמצאים יחד באותו החדר כל אחד נמצא בעולמו. סיבה נוספת שמציינת גב' עמיאל היא הריחוק החברתי שנוצר, כתוצאה ממשברים כמו: הקורונה והמלחמה – אנשים נאלצו להסתגר בביתם " והשריר החברתי" התנוון ונפגע ".

הורים שימו לב צריכים לפקוח עין על התנהגות ילדיהם. הם מכירים אותם הכי טוב. יכול להיות שילדיהם לא יבואו לדבר על הקשיים שלהם  לכן מומלץ לשאול ולהתעניין בכל רגע נתון בו מבחינים בשינוי.

נועם זיראד בת 10 מאשדוד תלמידה שחוותה קושי חברתי: "אני חושבת שזה קרה בגלל שיש לי את הקושי שלי לדבר ולהיפתח לאחרים. זה קצת יותר קשה לי מאחרים לבוא ולהסביר את עצמי ואת הדעה שלי בכל מיני דברים מכיוון שאני ביישנית מאוד".

אילו השלכות עלולות להיות למתמודדים עם קושי חברתי?

ילדים עם קושי חברתי יהיו יותר סגורים ועצובים ,ללא שמחת חיים מרובה, דבר שעלול להוביל לדיכאון ומצב רוח ירוד.  לכן יש לשים לב אליהם כי זה יכול להוביל להשלכות שישפיעו עליהם בעתיד. השלכה נוספת היא פגיעה בהתפתחות הכישורים החברתיים, הילד עלול להפסיד  את הניסיון ליצור את הקשרים החברתיים החדשים שלו בגלל הפחד מפגיעה שוב. ישנם ילדים שיוצרים לעצמם סביבה שקטה משלהם, שעלולה לפגוע בהמשך גם את באינטראקציה שלהם עם אחרים.. 

עמיאל: "יש לי מקרה עם תלמידת כיתה י'. תלמידה עם ביישנות קיצונית, שהביעה רצון להרחבת המעגל החברתי שלה. היא צורפה לקבוצת בנות עם קשיים דומים לאחר סדרת מפגשים (במשך כשלושה חודשים) ונפתחה לשאר תלמידי הכיתה. חשוב לי לציין שעל מנת שתהליך מסוג זה יצליח חייב להיות רצון ושיתוף פעולה מצד הילד/ ה".

זיראד: "עליתי לכיתה א' כשהתחילה הקורונה. אני חושבת שזה גם אחת הסיבות ללמה קשה לי להיפתח לחברים שלי לכיתה, כי היינו בזום רוב השנה וגם אחרי. זה בעיקר משפיע עלי להיפתח להכיר חברות חדשות. אני חושבת שאני עדיין צומחת מזה אני מרגישה לאט לאט שאני נפתחת עוד ומגלה על עצמי יותר. אני שמחה שאני מוצאת דרכים לתקשר עם הסביבה".

סביבה תומכת

גם אם ילדיכם סובל מקשיים חברתיים, זה לא סוף העולם. ישנה לשם- כך אפשרות לעזור ולתמוך בילדים שלנו שסובלים מהתופעה אך בשביל זה קודם כל נצטרך לספק להם סביבה תומכת שעוזרת לילד לצבור את הביטחון להתחיל להתגבר על התופעה.

· בשביל לפתח את המיומנות החברתית, צריך להתחיל לרכוש אותה. אז אפשר לעשות זאת על ידי ביקור בסביבה חדשה. ללכת למשחקיות עבור ילדים למשל, או תלמידים יכולים ללכת לבצע את שיעורי הבית שלהם בסביבה שונה כמו: פארק, בית קפה ,ספריות. זאת כדי לתרגל אינטראקציה עם החברה.

· ניתן להפגיש את הילדים עם אנשים שחוו בעבר קושי חברתי בשביל לתת להם דוגמאות איך להתגבר על זה וכך הם חו השראה.

· אפשרי ליזום מפגש חברתי ולהזמין חברים הביתה למשחק, ליציאה לקניון, לשחק בפארק.

· להוסיף את הילד לקבוצות תמיכה עם ילדים שנמצאים באותה סיטואציה כמוהם (קושי חברתי) וכך הילד יפתח להתמודדות עם התופעה.

·  ניתן לקרוא ספרים שעוסקים בנושא. להסביר לילד את הסיטואציה ולקחת את הדמות הראשית בנושא בתור הגיבור. הגיבור יהווה לילד השראה ורצון להפוך להיות כמוהו ( לדוגמא: "לא כמו כולם" של הסופרת אורה קרופיק)

לדבר ולשתף

עמיאל: "ניתן להפנות אותם לקבוצות רגשיות, לבצע שיחות אישיות איתם תוך בירור הסיבה, להקפיד על מתן כלים חברתיים, ציוות ללמידת עמיתים, לגרום להעמקת ההיכריות בין תלמידי הכיתה, וליצירת הזדמנויות לקיום שיח חופשי, שיכול לעזור להם להיפתח להכיר ולהשתתף".

זיראד משתפת כי היא התמודדה עם התופעה: "כדי לפתור את זה הבנתי עם עצמי שאני צריכה לעבוד על הבעיה שלי וללמוד להיפתח לדבר על זה וגם לדבר עם בנות בשביל להתחיל להכיר הייתי מרבה לשתף את המשפחה שלי. הייתי מבקשת מאימא שלי ואחותי הגדולה שיעזרו לי התייעצתי איתם על סיטואציות ומקרים שקרו לי בסוף זה בנה אותי".