טפטופים, תלוי את מי שואלים

מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאומרים לכם "להיות ילד"? לצחוק/ לרוץ/ לשחק? בטוח שלא טילים ואזעקות נכון? אז זה לא הסיפור אצל ילדי עוטף עזה.

עוטף עזה בחלקו הדרומי של מישור החוף, סביבו יישובים בהם מתגוררים 65,000 תושבים. כל אלו נאלצים להתמודד עם התקפות טרור המתבטאות בניסיונות חדירה, ירי פצצות מרגמה וירי רקטות קסאם שמקורן ברצועת עזה.

הכל התחיל בשנת 2001 בזמן האינתיפאדה השניה ומאז פגעו בדרום ישראל כ- 4,800 רקטות שגרמו לנזק רב מבחינת רכוש ומבחינה גופנית, אך אצל רבים גם מבחינה נפשית. נכון לשנת 2016 כ-1,100 ילדים בגילאי 6 עד 12, בחמישה יישובי עוטף עזה, מטופלים במסגרות טיפול שונות בשל קשיים רגשיים ונפשיים.

על פי כתבה בערוץ כאן(11) נמסר ממספר ילדים אשר גרים ביישוב כרם שלום: "נשמעת אזעקה אחת לפחות בכל יום", ומבחינתם מדובר ב"שגרה". המצב של השגרה הלא תקינה בעליל הזאת משאיר ילדים רבים בחרדה יום יומית ופוגע להם בהנאות הילדות הפשוטות כמו לבלות בגן השעשועים, להיפגש עם חברים, לרכב על אופניים ועוד.

האיום הקיומי שבו ילדי עוטף עזה חיים פוגע לא רק בשגרת חייהם כיום, אלא ימשיך לפגוע בהם מבחינה נפשית בחייהם הבוגרים, כך מספרת ורד שיינין, יועצת חינוכית ומטפלת.

גיא שדה, 18, ממושב יבול בעוטף עזה מספר: "רעשים יומיומיים שישמעו רגילים לכל אחד אחר, כמו טריקת דלת, ישר מכניסים אותנו למצב של כוננות".

למה לא כולם חווים חרדה?

לחרדה גורמים שונים המשפיעים על כל אדם בצורה שונה, לכן סיטואציות שונות יכולות להשפיע על אינדבידואל, מבחינה נפשית, עד כדי חרדה ועל חלק לא להשפיע בכלל.

הגורמים לחרדה

חרדה נגרמת בעקבות מצב גופני או נפשי, שימוש שגוי בתרופות או שילוב שלהם. ישנן בעיות בריאותיות אשר עלולות להתקשר לחרדה כמו התקפי אסטמה, אנמיה, זיהום, בעיות בלב ואפילו התמכרות או גמילה מסם.

1. גורמים סביבתיים: לחץ בעקבות טראומה רגשית כמו מוות של אדם אהוב, אסון טבע, התעללות גופנית או התעללות מינית עלולים לגרום לאדם לפתח הפרעת חרדה.

2. לחץ ומתח קבועים בחיי היום יום אשר לא נפתרים, יכולים לגרום בסופו של דבר להתקף חרדתי.

3. גנטיקה: הקשר בין נטייה להתקפי חרדה וגנטיקה נראה במחקרים. יש הטוענים שהסיבה לחרדה במקרה הזה היא חוסר בסרוטונין.

שלושת הגורמים הללו הם הנפוצים ביותר בקרב ילדים ונערים אשר נפגעו מבחינה נפשית כתוצאה מירי הטילים אשר חוו במהלך ילדותם.

"לא רציתי לצאת מהבית"

לחיים בתוך שדה קרב יש השלכות רבות. חלקן קצרות טווח, חלקן לוקחות חודשים של טיפולים גופניים ונפשיים, וחלקן לא עוזבות לעולם.

משנת 2001, נהרגו עשרות אזרחים ונפצעו אלפיים נוספים כתוצאה מההתקפות. אך הפגיעה היא לא פיזית בלבד. בעקבות מחקרים רפואיים שנערכו בשדרות, העיר הקרובה ביותר לרצועת עזה, ובכך המותקפת ביותר על ידי רקטות, תועדה שכיחות הפרעות פוסט טראומטיות בקרב 50% מילדי שדרות.

גיא: "לא רציתי לצאת מהבית וללכת לבית הספר ובטח שלא ללמוד. לא רציתי לדבר עם אף אחד". נפילות הרסיסים שנפלו על ביתו ועל אלו של חברים ניפצו את חלונות הבית וגרמו להרס רב, דבר שפגע בתחושת הביטחון הנפשי שלהם הרבה מהפגיעה בבית עצמו.

הילה חן, בת 17 מאשקלון סיפרה: "מדובר ברעשים הכי קטנים ביום יום, בין אם זה ילד שעושה בצחוק אזעקה או בין איזו רוח חזקה שהקול שלה צורם, כל דבר מקפיץ לך את הלב ויש תחושה שעומדים לשמוע את הבומים".

בראיון עם ורד שיינין, יועצת חינוכית במקיף ח' אשדוד היא מספרת:" בתור יועצת אני מרגישה שהמצב הביטחוני מתבטא אצל התלמידים בעיקר דרך הפרעות קשב לימודיות. החרדה הגבוהה פוגעת ביכולת הריכוז מפני שהקשב מוסט למחשבות על המצב שנוטות להציף.

ד"ר אילן טל (פסיכיאטר) מספר באתר שלו ("תמיכה רגשית ונפשית, מרכז ד"ר טל") על הסתגרות והתפרצויות כעס מצד הילדים: "יכולה להיות הימנעות רגשית והסתגרות לאחר אירוע מאיים, וזאת מתוך ניסיון לא לחוש את הפחדים הקשורים בטראומה- הילד יראה מנותק, קהה-חושים ומסוגר בתוך עצמו. הדריכות והמתח עשויים להביא לסף תסכול נמוך והילד יכול להתעצבן, להגיב בכעס, בבכי או בתוקפנות גם לנוכח תסכולים קטנים".

יש מה לעשות

החיים בעוטף עזה בתור ילד יכולים להיות מאתגרים מאוד, במיוחד לאלו שפתחו חרדה בעקבות המצב. לחיות עם חרדה זו התמודדות לא פשוטה כלל, ויש להתייחס לטיפול בנושא בכובד ראש. כדי לשמור על השפיות, סיפרה הילה בראיון: "אני משתדלת פשוט לא לייחס יותר מידי חשיבות לאזעקות. במקום להיכנס ללחץ ולמחשבות על מה יכול לקרות, אני פשוט ממלאת אחר הוראות משרד הביטחון ונכנסת למרחב מוגן ודואגת שכך עושים גם קרוביי".

גיא: "למרות שאני חי בעוטף כל חיי, לא פיתחתי חרדה ולכן אני דיי רגוע כשאני שומע אזעקה. כולנו ביישוב רגילים למצב ולכן אני יודע שכל הקרובים שלי לוקחים את הנושא ברצינות וכאשר נשמע צבע אדום כולם מתפנים למרחבים מוגנים.

לימור סינדורי, אם לשלושה מאשדוד, סיפרה על שתי דרכים בהם היא נוהגת להרגיע את ילדיה: "לאחר כל סבב התקפות אני משתדלת לשבת ולדבר עם הילדים שלי ולתת להם הזדמנות להביע את עצמם ולדבר על החששות שלהם. בנוסף, אני מרגישה שהדרך להשכיח מילדיי את כל החרדות שלהם זה לחזור ל"לוח זמנים". אני חושבת שהחזרה לשגרה היא הדרך הכי יעילה להחזיר לכולנו את תחושת הביטחון ולהתנער מכל הפחדים שהחזקנו במהלך ההתקפות".

אבל מה עושים אלו שכן סובלים מחרדה? גב' שיינין : "כאשר טיפלתי בנוער שחווה התקפי חרדה, נעזרתי בטיפול שנקרא "eye movement desensitization and reprocessing או בקיצור ENDR (בעברית- הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים). שיטת טיפול זו ידוע בשימוש שלה במקרים של הופעת סימפטומים וסבל הנובעים מחשיפה לאירועי חיים שליליים או גורמי מצוקה בכל הרמות. "שיטה זו אמורה לחלץ אדם ממצב שהוא פוסט טראומתי, אחד שסובל מתופעות שהוא לא מסוגל לשלוט בהן בכוחות עצמו. הטיפול מתבצע באמצעות שיחות אך גם מנסים לשחזר רגעים מסוימים, עובדים על תזוזת עיניים מפני הבעיה היא גם מבחינה קוגניטיבית (מוחית). בנוסף יש גם טיפול בשיטת (cognitive behavior therapy ) "CBT" בעברית- טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אך הוא אפקטיבי פחות משיטת "EMDR". כך נקבע גם על פי סקירה שנערכה בשנת 2007 של 33 מחקרים מבוקרים על טיפולים שונים בהפרעת חרדה פוסט טראומטית (ויקיפדיה). "לרוב מדובר בטיפול קצר מועד של 10-15 טיפולים שמתפרסים על 3-4 חודשים. ככל שהטיפול ניתן לנער בשלב מוקדם יותר, כך הוא יהיה קצר יותר, ולהיפך."

הטיפול עובד? יש תוצאות?

"כן", כך אומרת שיינין: "שיטתEMDR מניבה תוצאות מציינות. אני מאמינה שבמיוחד בישראל אנחנו יודעים איך להגיש עזרה ולאן להפנות בגלל שמדובר בנושא מאוד מוכר לנו. ככל שהאדם מאובחן ומטופל בשלב מוקדם יותר, ככה התוצאות טובות יותר".

לנסות לראות את הטוב...

כששאלתי את ורד שיינין איך לדעתה גדילה בסביבה רווית אזעקות וסיכונים ואי ודאות משפיעה על התפתחות הילדים והנוער והאם זה ישפיע על חייהם הבוגרים, היא אמרה: "אני מנסה להסתכל על ההיבט החיובי שבדבר. אני חושבת שישראל היא מדינה מיוחדת, במיוחד האזור שלנו (אזור הדרום) שספג המון פגיעות וגם אזור הצפון שבעבר ספג ירי קטיושות קשה, לכן אנו דוגמא

למדינות העולם לאיך להתמודד במצבי לחץ קיצוניים שבהם אדם צריך לדעת איך לתפקד במצבים אלו וגם לדעת לחזור לשגרה מאוד מהר. מהסיבה הזאת אני חושבת שאלו שאינם סובלים מפלאשבקים והתקפי חרדה דווקא מקבלים כלי לחיים לאיך להתמודד עם מצבים מלחיצים ובלתי צפויים ולעבור הלאה".