הסוד בחברות?
אם לשאול אותי מה זה חבר? ההגדרה המדויקת שלי היא לא איש קרוב שאינו בן משפחה כמו רוב ההגדרות שתמצאו באינטרנט.
לדעתי חבר הוא בן אדם קרוב(לא בהכרח פיזית), אוהב, דואג, כזה שיודע עליך כנראה גם את השטות הכי קטנה שיש בך. חבר הוא אדם שאתה יכול לבכות איתו ולצחוק איתו. חבר הוא בן אדם נאמן לך לא משנה מה, הוא יכבד אותך ואת ההחלטות שלך (לפחות את רובן), הוא ישתדל בחיים לא לבגוד בך ותמיד לכבד אותך לא משנה מה. כל זה נשמע כמו קלישאה קטנה אבל זה נכון למרות שבחברות יש הרבה יותר מאהבה ודאגה חברות מורכבת מתקשורת,הדדיות והמון ויתור.
חברות יכולה להיות הדבר הכי מדהים שיש לך בחיים. היא יכולה להיות יותר טובה מהאהבה שלך או מהמשפחה הכי קרובה שיש לך בחיים. חבר הוא המקום הכי טוב ונוח שאתה יכול לשבת שעות על גבי שעות ולדבר איתו או סתם להינות משתיקה הדדית. חבר יכול להיות אוזן קשבת לא משנה כמה אתה מדבר ומדבר ומדבר. חבר הוא כזה שייתן לך עצות אם צריך, ויתמוך בך ברגעים הכי קשים ויבין אותך גם כשאתה ממש לא בסדר וילמד לקבל אותך כמו שאתה עם כל הבעיות, החסרונות והקשיים. אך חשוב לדעת שהחברות אינה נמדדת על פי זמן או הכרות בהכרח היא נמדדת בעיקר על פי אמון והיכולת לסלוח ולקבל.
אפשר להגיד גם שחברות יכולה להיות האויב הכי גדול, מאהבה הדדית וכבוד תהפוך לאכזבה ולאויב הכי גדול שהיה לך אי פעם. חברות יכולה לפגוע בך, לתקוע לך את הסכין הכי גדול והכי עמוק בתוך הלב השברירי שלך ולהשאיר פצע שכנראה בחיים לא יחלים ואתה! אתה כל מה שתוכל לעשות זה לבכות ולהישאר חזק בשביל עצמך תמיד. חשוב לדעת מי הם החברים שלך ותמיד לבחור אותם כיהלומים קטנים ויקרים שאתה לוקח עם פינצטה. לעיתים אתה יכול למצוא את עצמך במקום הנפגע או הפוגע. אני, למשל, לא הרבה יודעים את הסיבה שבגללה לפני כשנה וחצי עברתי בית ספר. ולא, זה לא חרם, בריונות או דברים בסגנון,אם זה מה שחשבתם. בזמן השהות שלי בבית הספר הקודם היו לי "חברים" וקבוצה שהשתייכתי אליה עם כמה חברות טובות וכמה בנים, לפחות ככה חשבתי שכולם הם החברים הכי טובים ואמיתים שיכולים להיות לי ובנוסף היו לי די הרבה חברים בבית ספר הנוכחי שלי. בזמן האחרון, כשהייתי בבית הספר הקודם, קרתה תקרית בקרב החברים שלי וכל הקבוצה התפרקה.
לא באמת הבנתי מה קרה אבל בסופו כולנו איך שהוא התפזרנו לכיוונים שונים. גיליתי כל כך הרבה דברים שלא ידעתי לפני התקרית על בגידות ושקרים והתאכזבתי די חזק. פתאום הבנתי וזה האיר את עיניי שזה לא המקום הנכון בשבילי. שהאנשים שקראתי להם"חברים" וחברות הכי טובות שלי לא באמת היו אותם אנשים שהכרתי וזה סתר כל אמונה שהייתה לי בחברות. בזמן שהייתי פגועה האנשים שהרימו אותי ותמכו בי בכל שנייה באמת היו החברות והחברים שהיו לי מבית הספר השני(הנוכחי שלי) והוכיחו לי כמה הם באמת משמעותיים (כשמבית הספר הקודם לא באמת ניסו לברר מה איתי) בחיים שלי ולכן החלטתי שלא אשאר במקום שבו משקרים לי ומאכזבים אותי יותר מידי ופשוט עזבתי למקום שבו באמת אכפת לאנשים ממני. למרות כל זה יצא לי להיות גם הצד הפוגע (אף אחד מאיתנו לא מושלם) כמו שקרה לי עם אחת החברות שלי לאחרונה, יצאתי אשמה ואין הצדקה לטעות שעשיתי וכן זו טעות ולעיתים אנחנו טועים והרבה. החכמה היא לדעת לסלוח כפי שאמרתי.
חשוב לי מאוד לציין שאין דבר כזה חברות מושלמת. חברות שנשארת לאורך זמן זו בדיוקה חברות הלא מושלמת, כמו בכל מערכת יחסים יש מקום לויכוחים סכסוכים ואכזבות קשות. הסוד האמיתי הוא להמשיך לאהוב ולהיות סובלניים כלפי הבן אדם שאתם קוראים לו "חבר"למרות כל החסרונות שיש בו שאתם לא אוהבים ובחיים כנראה לא תאהבו. ולמרות זאת יש פרט אחד חשוב מאוד והוא לדעת מתי להפסיק מערכת יחסים שאינה בריאה ואף פוגענית עבורכם בדיוק כמו בזוגיות. וזאת האמת בחברות. לפחות זו האמת שלי.