נוער עובד או אובד?

כאשר בני נוער מתחילים לעבוד הם מצפים להשיג כסף וליהנות , אך זה לא בדיוק קורה. כיום בחלק ממקומות העבודה קיימת תופעה של ניצול בני נוער בעבודה.

בני נוער מתחילים לעבוד בעיקר בחופש הגדול. כל אחד מסיבותיו: השגת כסף אישי או עצמאות. בני הנוער עובדים בעיקר בעבודות שלא מצריכות ניסיון קודם ומיוחד. הם לא מודעים לחוקים , לזכויות ולחובות שלהם ושל המעסיק. מכיוון שהם רוצים להרוויח כסף מהיר וקל גדל הסיכוי לניצול בעבודה. הוריהם לא תמיד מעורבים ויודעים מה קורה בעבודה ולפעמים רבות גם אין הם יודעים כיצד לעזור ולהכין אותם לעבודה נכונה עבורם.

ניצול: שימוש באדם, בעל חיים וכד' לצורכי המשתמש וכרוך בפגיעה בזולת. (עפ"י מילוג)

אלפי בני נוער עושים את צעדיהם הראשונים במסלול העבודה. חלק גדול מן הנערים העובדים אינם מודעים לזכויותיהם ולכן הם חשופים לניצול מצד המעסיק. הניצול הוא בריבוי שעות עבודה , מתן שכר לא הולם , הלנת שכר , הפסקות ועוד.

ניצול בני הנוער במספרים: לפי הדוח של נוער העובד והלומד, במהלך שנת 2016 התקבלו בהסתדרות הנוע"ל 4,870 פניות מבני נוער וצעירים בבקשה לקבלת ייעוץ או סיוע. 1,454 מפניות אלו התפתחו לכדי תיק טיפול של מזכירי האיגוד המקצועי. עוד על פי הדוח, הגישו ב-2016 מזכירי האיגוד המקצועי לילדים, נוער וצעירים – הרשאים לייצג את בני הנוער בדיונים משפטיים – 213 תביעות בבתי הדין לעבודה, מתוכן 167 תביעות בגין מקרי טיפול שנפתחו במהלך אותה שנה. סך הכל הושבו לבני הנוער שפנו להסתדרות הנוע"ל 1,218,413 שקלים.

הנושאים השכיחים ביותר לגביהם פנו בני הנוער בשנת 2016, בדומה לשנים קודמות, היו אלו הקשורים לשכר – 1,038 תיקים כללו תלונה בגין אחד יותר מהסעיפים הבאים: הלנת שכר, הפרשי שכר, תשלום שכר מינימום, תלושים וכד'. בהמשך הרשימה ניתן למצוא תלונות בגין פיטורים (399), בגין רישום ותיעוד (386), בגין אי מתן זכויות סוציאליות (373), בגין אי קבלת החזרי נסיעות (218), בגין אי שמירה על שעות עבודה ומנוחה (179), התלמדות (64) והעסקה פוגענית (28). חשוב לציין כי תלונות רבות כוללות יותר מסעיף אחד, ולעתים אף ארבעה וחמישה סעיפים שונים, ולכן סך סעיפי התלונה גבוה ממספר תיקי הטיפול.

אולמות האירועים והקייטרינג מובילים את מצעד ענפי העבודה מהם הגיעו הפניות – עם 18% מכלל התלונות (עלייה של 29% ביחס לשנה שעברה). בהמשך הרשימה נמצאים ענפי המזון המהיר (15%), מסעדות ובתי קפה (14%), מוכרנות (11%), טלמרקטינג, פרסום ושיווק (5%) וחברות כוח אדם וניקיון (4%).

מדוע קל לנצל בני נוער? חוסר ידיעה של הזכויות והחוקים של העובדים, הם בין הגורמים לתופעה. בני הנוער העובדים לא מודעים לזכויות וכך המעסיק יכול לעשות כרצונו והנוער יחשוב שזה נכון לפי החוק. הנוער בסך הכל מחפש לעשות כסף קל ומהיר וגם להעביר את הזמן. מצד המעסיקים זה כוח עבודה זול. לבני נוער קשה יותר להתמקח על שכרם ועל לנסות לממש את זכויותיהם. מעסיקים רבים אינם חוששים מתביעה עקב ניצול. זאת מתוך הנחה שבית הדין לעבודה ישלם ( במקרה הטוב ) את הסכום אותו חסר לעובדים לרוב מבלי לשלם פיצויים. בנוסף לזה,המועסקים נמנעים מלהיכנס להליך משפטי בשל חשש שזה יקח המון זמן ושאין טעם להיכנס לדבר כזה על סכומים קטנים.

שרית אולשביץ , עובדת באיגוד המקצועי לנוער ולצעירים בארגון ''הנוער העובד והלומד'' אומרת שלדעתנו (הנוער העובד והלומד), ישנם מספר גורמים מרכזיים: קודם כל, הרבה מעסיקים מנצלים את העובדה שישנם הרבה מאוד בני נוער שמעוניינים לעבוד ויחסית מעט מקומות עבודה שמוכנים להעסיק בני נוער. לכן הרבה בני נוער יהיו מוכנים לעבוד גם בתנאים שאינם חוקיים כל עוד הם מקבלים עבודה כלשהי ושכר כלשהו – מבחינתם זה עדיף על כלום. המעסיקים גם משתמשים בעובדה שבאופן טבעי יחסי הכוחות בין נער עובד לבין המעסיק, שהוא אדם מבוגר, אינם שווים, דבר שהופך את התלונה כנגד המעסיק לדבר קשה הרבה יותר לנער מאשר לעובד מבוגר.

אביטל אפשטיין , תלמידה בת 17 מאשדוד שנוצלה מעידה על כך שהגורמים לתופעה הם חוסר ידע של הנערים מהם הזכויות והתנאים של העובדים ולכן קל למעסיקים לנצל אותם. אביטל מספרת: עבדתי בחנות בגדים. המעסיקה ניצלה אותי בכך שהיא לא שילמה לי דמי נסיעות. כמו כן, עבדתי 13 שעות רצוף ללא הפסקה !! היא שילמה לי שכר לפי גיל 16 למרות שגילי הוא 17. גם לאחר ששוחחתי איתה לא השתנה המצב ולכן החלטתי להתפטר.

טל מזרחי, תלמיד בן 18 מאשדוד, עבד במחסן ספרים בעיר.

טל: עבדתי מהשעה שש בערב עד השעה שש לפנות בוקר . קיבלתי הפסקה של רבע שעה בלבד, ללא שום זמן לאכול. העבודה הייתה עבודה פיזית וקשה כמו הרמת כמות גדולה של ספרים ועבודה במקום לא ממוזג תוך כדי עמידה במשך 12 שעות. המעסיק, רימה אותי במשכורת , העלים כמות גדולה של כסף ואיחר בנתינת המשכורת. לאחר איום של תביעה הכל הוחזר והתפטרתי לאחר מכן.

שגיא קידר, בן 18 מאשדוד , עבד באולם אירועים בתור מלצר.

שגיא: עבדתי במשך 10 שעות , המעסיק לא שילם לי משכורת,הכסף שהרווחתי היה רק מהטיפים של הלקוחות,לא שילם לי על שעות נוספות. בנוסף לכך, סיימתי לעבוד בשעות מאוחרות , נאלצתי לחזור בכוחות עצמי לבד הביתה ולא שילם לי על נסיעות.לאחר ארבעה ימי עבודה עזבתי את המקום.

לא רק השפעה כלכלית, אלא גם גופנית וחינוכית

השלכות מצד המעסיקים: הסתדרות הנוער העובד והלומד מסכמת את מאבקי בני הנוער על זכויותיהם בשנת 2013: 2,379,374 שקל הושבו ל-877 נערים ונערות שהופלו בעבודה. בנוסף מתקבלים מספר תביעות. הסתדרות הנוער העובד והלומד הגישה בשנת 2012 לבית הדין לעבודה בתל אביב תביעה בסך 3.7 מיליון שקלים נגד רשת הקמעונאות 'סופר דוש' בבת ים, בשמם של 47 נערים המועסקים במקום.

השלכות מצד המועסקים: המועסקים סובלים לאורך כל זמן עבודתם – חוסר בהפסקות , שעות עבודה מרובות , הלנת שכר וכו'. בני הנוער מתייאשים מלנסות לשפר את המצב ושיכבדו את זכויותיהם אך המעסיקים לרוב מתנגדים, במקרה הכי גרוע יפטרו את העובד ויביאו חדש.

שרית טוענת שלניצול בעבודה יש השלכות קשות הן על מצבם הכלכלי של בני הנוער העובדים, אבל גם השפעה חינוכית עמוקה. בני נוער שמנוצלים בעבודתם מקבלים "שיעור לחיים" ממעסיקיהם שממנו הם יכולים ללמוד שאפשר ומותר לרמוס אוכלוסיות מוחלשות, שבחברה שלנו אנשים רוצים להרוויח על חשבון אחרים, ושבני הנוער הם חלשים והעבודה שלהם היא חסרת ערך. בעינינו אלו מסרים קשים ולא חינוכיים. בעולם מתוקן, היינו רוצים שבעולם העבודה בני הנוער ילמדו שעבודה היא דבר ראוי ומוערך, שלכל אדם באשר הוא ולבני הנוער בפרט מגיעים זכויות וכבוד.

אביטל טוענת שהיא הרגישה מופלית: ''הרגשתי שהמעסיקים חושבים שהם יכולים לנצל ולהעביד אותנו וזה לא נעים להרגיש כך''.

אז מה עושים בנידון?

התאגדות

"הפתרון הכי טוב לבעיות הניצול בשוק העבודה לנוער וצעירים הוא ההתאגדות" אמר רכז האיגוד המקצועי לילדים ולנוער בהסתדרות הנוע"ל, יעקב אביד, "לבני הנוער והצעירים יש בעיות רבות: היעדר הכשרה מקצועית, תחלופה גבוהה במקום העבודה, פערי כוחות וגיל עם המעסיק ואבטלה הופכים אותם לאחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בשוק העבודה הישראלי ועל כן המנוצלות ביותר. לכן, רק התאגדות יכולה להציב סכר ולשנות את המצב הקיים".

"בראש המאבק בניצול ניתן למצוא את בני הנוער והצעירים" הוסיף, "אלו מתוכם שבוחרים להתאגד במקום העבודה ולדרוש את זכויותיהם. בני נוער שבוחרים להקים ועד במקום העבודה, או לאסוף קבוצת חברים להגשת תביעה, אלה הם גיבורי העובדים בחברה הישראלית". ( מתוך האתר ''דבר ראשון'')

לימדו את זכויותיכם!

פתרון נוסף הוא שלפני העבודה , העובדים צריכים ללמוד את זכויותיהם ולדרוש אותם. במקרה של הפרת זכויות לקרוא להורים ולנסות לפתור את הבעיה. במקרה והבעיה לא נפתרת להתפטר ולנסות למצוא מקום עבודה חדש וטוב יותר.

שרית טוענת שגורם מרכזי לניצול הוא היעדר ידע וכלים לבני הנוער שנכנסים לעולם העבודה. עובדים שנכנסים מוכנים יותר לעולם העבודה הם עובדים שקשה יותר לנצל. אנחנו בנוער העובד והלומד עוסקים בהסברה נרחבת לבני הנוער בארץ בנושא זכויותיהם בעבודה. מלבד מסירת הידע, כדי להיאבק בניצול יש לחנך באופן מעמיק יותר את הנערים העובדים. ללא חינוך לערכי העבודה, ההתאגדות והשוויון, הרבה מבני הנוער לא יהיו מוכנים לקחת חלק במאבק על זכויותיהם מתוך הפחד להתעמת עם מעסיקיהם, או מתוך הפחד לאבד את עבודתם, או סתם כי המאבק לא יראה להם שווה את הטרחה הנדרשת. מאבק עובדים דורש מבני הנוער לראות עצמם כשווים וראויים לזכויות, להאמין בכוחם להתאגד יחד ולשנות את המציאות, ולרצות לקחת אחריות מיגור תופעת הניצול.

אביטל מספרת: '' המעסיקה לא שילמה לי דמי נסיעות , עבודה רצופה של 13 שעות ללא הפסקה , שילמה לי שכר של גיל 16 למרות שאני בת 17. דיברתי איתה פעמים רבות אך דבר לא השתנה. חיכיתי חודש , חודשיים ואפילו שלוש וכשראיתי שזה לא השתנה בחרתי לעזוב''.