הפחד מהפחד

האם אי פעם נתקלתם בסיטואציה שבה אתם מרגישים לחוצים ודופק הלב שלכם עולה? יכול להיות שחוויתם התקף חרדה ואפילו לא ידעתם מזה. האם ראיתם בן אדם שמשום מקום מתחיל לנשום בכבדות, להפוך "לאדום", להראות לחוץ ועוד תסמינים דומים? ככל הנראה מדובר בהתקף חרדה. יש המון גורמים שעלולים לעורר את ההתקף חרדה, ולגרום לאדם לחוות הרגשה מוזרה ולא להבין אפילו למה.

אז מה זה בעצם התקפי חרדה?

התקף חרדה (שנקרא גם התקף פאניקה) הינו התקף קצר של פחד פתאומי המלווה בתסמינים פיזיים. אלו למעשה התקפים פתאומיים וחוזרים המופיעים ללא כל סיבה ברורה אשר עלולים לחוש פחד גדול המלווה בתחושות גופניות כמו למשל עילפון, הזעה, דופק לב מהיר ומורגש, צורך לרוץ לשירותים, תחושת חום וסחרחורת ועוד תסמינים נוספים. התקפי החרדה יכולים להתרחש בכל מקום כמו בבית, בזמן הליכה ברחוב, בקולנוע, ואפילו יכול לקרות בזמן שינה וזה יכול לקרות בזמן טיול בחו"ל. הסובלים מהתקף החרדה עלולים להרגיש פחד מפני המוות ולהרגיש שבכל רגע הם הולכים למות הנגרמים מחנק או מהתעלפות. למרות התסמינים המפחידים האלה אם מדובר בהתקף חרדה ולא במצב רפואי אחר אין צורך לפחד מאחר ומצב זה אינו מסוכן ויש לו טיפול. זיווה כהן פסיכולוגית מומחית בנושא מרחובות טוענת כי:" התקפי חרדה שייכים להפרעות חרדה. אלו למעשה התקפים פתאומיים וחוזרים בהם האדם מרגיש שהוא עומד למות. יש מופעים גופניים למשל: הזעה, דופק מואץ, רעד , קשיי נשימה , לחץ בחזה, סחרחורת, התעלפות, פחד מאיבוד שליטה או פחד להשתגע, פחד ממוות."

ניקול (שם בדוי), בת 17 מאשדוד, נערה שסובלת מהתקפי חרדה מספרת: "התסמינים שמופיעים אצלי הם דופק לב מהיר, רעד בכל הגוף, נשימות מהירות, תחוש חנק, הזעה מוגברת וכשהתקף החרדה עובר אני מרגישה נורא עייפה ותשושה."

מה גורם להתקפי חרדה?

אנשים רבים בעלי התקפי חרדה לא מבינים מהן הסיבות שבגללן יש להם התקפי חרדה ולעיתים שואלים למה זה קרה להם ומנסים להבין האם זה סימן שמשהו בחייהם מתנהל באופן לא תקין. התקפי החרדה עלולים להיגרם כתוצאה מאורח החיים, קשיים ומתחים רגשיים מתח שקורה לאדם ביום יום או תפיסות בעייתיות של האדם. לטענת הפסיכולוגית זיווה כהן: "טרם נמצא גן יחיד האחראי על התקפי חרדה וכיום מאמינים ששילוב גנים מקושר לכך. ישנם מבנים מוחיים המקושרים להתקפי חרדה בניהם האמידגלה. כמו כן, הפרעות נשימה, כגון אסטמה, מקושרות אף הן להתקפי חרדה."

זיווה כהן טוענת כי: "ילדים אשר נחשפו להתעללות גופנית או מינית הינם בעלי סיכון גבוה יותר לחוות התקפי חרדה. גם עישון נמצא כגורם סיכון. כמו כן, גורמי לחץ עשויים לגרום להתקפי חרדה."

הסיבות האפשריות להתקפי חרדה הן:

1. עומס רב-

מצבים בהם האדם מנהל אורח חיים עמוס ולחוץ כמו למשל שילוב בין הורות או שילוב בין לימודים לעבודה, נסיעות רחוקות עלולים אף הם להוביל ללחץ מתמשך. המצב לא חייב להיחוות על ידי גורמים אחרים כמלחיץ אלא הדבר החשוב ביותר הוא איך האדם מפרש את מצבו כמו למשל סטודנט במשרה מלאה ועובד באופן אינטנסיבי מצפה מעצמו לקבל ציונים גבוהים עלול להרגיש מאוד לחוץ לעומת סטודנט אחר שמצליח לשלב עבודה ולימודים ומצליח לארגן את הזמן שלו אשר מצפה לקבל גם הוא ציונים גבוהים אך לא יחווה תחושת לחץ. כאשר רמת הלחץ כל כך גבוהה האדם עלול לחוות התקף חרדה.

2. קושי רגשי-

מצבים רגשיים קשים של פרידה, מוות של אדם קרוב, בידוד חברתי, גירושים ונישואים עלולים לגרום לעומס רגשי שהאדם אינו יודע איך להתמודד אתו יכול להגביר את חוויית התקף החרדה.

3. סטנדרטים נוקשים ונטילת אחריות מופרזת-

כולנו צריכים לעמוד במשימות בחיינו בין אם מדובר במסגרת הלימודים או העבודה, בחיי החברה והמשפחה או בתחומי אחרים. אם האדם דורש מעצמו מעל ומעבר הוא עלול להתאכזב או כאשר הוא מעמיס על עצמו יותר מידי. גם לחברה שלנו יכול להיות חלק בכך כאשר האדם נמצא בסביבה שהציפייה ממנו היא צבירת הישגים גבוהים זה יגביר את הציפייה שלו מעצמו במקום להגמיש את הסטנדרטים שלו. כאשר האדם רודף ללא הפסקה אחר הסטנדרטים זה יותר עומס רב מבחינה רגשית ומבחינת סדר היום המהווים מצע להתקף החרדה.

4. הפרעות דאגה או דאגות מופרזות-

דאגות מופרזות או תפיסת העולם כמסוכן יותר ממה שהוא באמת מעמיסות לחצים רבים על האדם. כמו למשל אדם בעל חרדה חברתיתאשר מרגיש מתוח לפני ובזמן מצבים חברתיים שונים יחווה באופן מתמיד רמות גבוהות של חרדה. כתוצאה מכך הוא עלול לחוות התקף חרדה כשהמערכות שלו לא מסוגלות להתמודד עם העומס הרגשי המתמיד. כמו כן התקף חרדה יכול להיגרם בתגובה ישירה למצב מלחיץ כמו למשל עמידה לפני קהל.

5. קושי עם אסרטיביות-

אדם שהוא לא אסרטיבי, עלול להיות פגיע יותר להתקפי חרדה. חוסר באסרטיביות יכול להוביל לכך שהאדם יצטרך להתמודד עם עומס רב, לתסכול וכעס שמצטברים אצלו מכיוון שאינו מביע אותם. העומס והמטען הרגשי יכולים בסופו של דבר להחמיר ולהוביל לפריצה של התקף חרדה. בנוסף לכך, שימוש מוגבר של קפאין, חומרים מעוררים, תרופות או סמים ואפילו סוגי אנטיביוטיקה מסויימים יכולים להוביל להתקפי חרדה. גם גמילה מחומרים אלה יכולה להוביל לפריצת התקפים.

6. חרדה מופרזת לגבי בריאות-

כולנו חשים לעיתים תחושות לא נעימות בגוף, כמו קצב לב מהיר או חזק יותר, דקירות בחזה, תחושת מחנק או שהנשימה לא נכנסת כמו שצריך. רוב האנשים לא מייחסים להן חשיבות וזאת מהסיבה שגופנו משתנה כל הזמן. אך אנשים שאוחזים בתפיסה שלפיה כל תחושה פיזית לא נעימה ולא מוסברת היא בעייתית ומסוכנת ויכולה להעיד על בעיה רפואית, ולכן הם מוצאים יותר סימנים חריגים מאנשים שלא אוחזים בתפיסה זו. הם מפרשים לא נכון סימנים אלו ולכן הדבר מגביר חרדה והתמקדות נוספת בגוף, וכתוצאה הסבירות שיחוו התקף חרדה גוברת.

"לא הצלחתי להשתלט על הגוף שלי.."

התקף חרדה יכול להתרחש בדרגות שונות והוא מהווה תגובה לאיום בלתי מוכר, כמעין פחד מסוים אשר "משתלט" על גופו של האדם בעל התקפי החרדה בזמן ההתקף מבלי שניתן למצוא לכך סיבה ולעיתים האדם אינו מבין מדוע הוא חש בכך. ניקול (שם בדוי) מספרת: "התקף החרדה הראשון שלי היה כשהייתי בת 13. אני לא זוכרת מה היה בדיוק אבל אני זוכרת שלא הבנתי מה קרה לי ושלא הצלחתי להשתלט על הגוף שלי. זאת הייתה התחושה המפחידה ביותר שחוויתי ."

התקפי חרדה מתאפיינים בעלייה ברמת החרדה. ניתן לחלק את התסמינים של חרדה למישורים הבאים:

המישור הפיזיולוגי: חרדה מתבטאת בהפעלת המערכת הסימפתטית וגורמת לעלייה בדופק ובלחץ הדם, הזעה, תחושה של חום בגוף, התקף לב וכד'. וכך גם ההפך, עשויה המערכת לגרום לקפיאה ולהוביל להתקשות השרירים, קושי בהעברת פקודות מוטוריות לאיברים וכד'.

המישור הקוגניטיבי: חרדה מתאפיינת במחשבות שחורות, מקיפות וכוללניות. אנשים הלוקים בחרדה עשויים לחשוב שהם הולכים למות, שאין להם דרך להימלט וכד'. הם לא רואים מוצא לצאת ממצבם או אפשרות כלשהי להתמודד עם הפחד שלהם.

לטענת הפסיכולוגית זיווה כהן: "אחת ההשלכות האפשריות של התקפי חרדה הינה הימנעות. הימנעות מיציאה למקומות ציבוריים וחשש מתמיד שאם יצאו יחטפו התקף. הימנעות זו מפריעה לתפקוד יומיומי, לעבודה או להתנהלות רגילה אשר מגבילה את האדם. מעבר לכך, ישנו חשש גדול מלהשתגע או להיות לא נורמלי."

"בעזרת הטיפול הנכון אפשר ללמוד להתגבר על זה ולחיות חיים נורמטיביים ביחד עם התקפי החרדה"

התקפי חרדה הנם חוויה מאוד מתסכלת ומפחידה, אך למרות זאת ניתן לפתור אותם בקלות, לכן הגיע הזמן לקחת את הדברים לידיים ולחולל שינוי משמעותי בחיינו. ישנם שני סוגי טיפול: הטיפול הפסיכולוגי וטיפול תרופתי.

על פי הגישה הקונבנציונאלית למרבית התקפי החרדה יש מקור ביולוגי מסוים ולכן ברוב המקרים ניתן לטפל בהן על ידי תרופות. על פי הרפואה הקונבנציונאלית טיפול תרופתי עשוי להיות מועיל ולרוב ניתן לשלב אותו עם אחת או יותר משיטות הטיפול הפסיכולוגיות:

טיפול פסיכולוגי-דינאמי (גישה פסיכואנליטית):

הטיפול הפסיכולוגי הוא שם כולל למגוון רחב של שיטות, גישות וטכניקות טיפוליות. זהו טיפול קלאסי הידוע כפסיכותרפיה רגשית. טיפול זה הינו תהליך טיפולי ארוך טווח של חודשים לפחות. טיפול זה למעשה טיפול בנפש על ידי שיחות עם איש מקצוע המסייע לאדם להבין בצורה טובה יותר את מניעי התנהגותו, דרכי חשיבתו, רגשותיו ובעיקר את החלקים הפנימיים. טיפול זה הינו תהליך טיפולי ארוך טווח של חודשים לפחות, באמצעותו המטופל מפתח מודעות רבה יותר לחלקיו פנימיים ולקונפליקטים הבלתי פתורים שבו העשויה להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים.

טיפול התנהגותי:

מטרתו של הטיפול היא להביא לשינוי ההתנהגות הבלתי רצויה ולשלוט בה. באמצעות הטיפול האדם לומד להתמודד עם מצבים קשים וכמו כן פעמים רבות הוא נחשף בצורה מבוקרת לאותם המצבים. טיפול זה נותן לפרט תחושה של שליטה בחייו.

הפסיכולוגית זיווה כהן טוענת כי: "אחת השיטות היעילות לטיפול בהתקפי חרדה נקראת CBT, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. בו מספרים למטופל מה זה התקפי חרדה. המטופל לומד לזהות את מה שקורה לו בגוף, את המחשבות המקושרות וכן את ההתנהגות. כמו כן, מלמדים את המטופל טכניקות הרפיה, נשימות או דמיון מודרך והוא מתרגל מיומנויות אלו."

ניקול (שם בדוי) מספרת:" הייתי מטופלת אצל פסיכולוגית במשך תקופה מסויימת בטיפול שנקרא CBT שזהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי בעזרת דמיון מודרך שבו בעיקר מדברים ומתרגלים שיטות שעוזרות להתמודד עם המצב. כיום אני משתמשת בכלים שקיבלתי בטיפול זה ואני מצליחה להתמודד עם המצב לבדי."