"הוא רצה שנצעק את צעקתו..."
האלימות הינה תופעה נפוצה בכל מקום. בשנים האחרונות עלתה המודעות לרשת האינטרנטית ולרשתות החברתיות. גם השימוש של בני הנוער ברשתות אלו גדל ואיתו הבריונות ברשת. הילדים לא מכירים בתוצאות שקורות בעקבות הבריונות. עלבונות, השפלות, הצקות ואפילו איומים של בני נוער נגד חבריהם במרחב האינטרנטי.
#בשנת 2010 טיילר קלמנטי סטודנט אמריקאי בן 18, התאבד בקפיצה מגשר ג'ורג' וושינגטון, לאחר ששותפו לחדר ותלמידה נוספת צפו בשידור סטרימינג (הזרמת מדיה) שלו ללא ידיעתו ובו נראה בארון מקיים יחסי מין עם גבר בחדרו שבמעונות הסטודנטים.
#בשנת 2011 דוד-אל מזרחי בן ה16 תלה את עצמו בחדר האמבטיה אחרי שראה מה חבריו רשמו לו על קיר הפייסבוק.
# בשנת 2012 אמדנה טוד נערה בת 16 מקנדה, שלחה תמונות עירום שלה לגבר באינטרנט והוא החליט לסחוט אותה. בסופו של דבר התמונות פורסמו באינטרנט והיא עברה שלושה בתי ספר ולבסוף שמה קץ לחייה.
#בשנת 2013 האנה סמית', בת 14 מבריטניה התאבדה בעקבות תגובות קשות ומחרידות ברשת, לאחר שסיפרה על דודתה החולה בסרטן.
#בשנת 2016 דני פיצפטריק, בן 13 מסטייטן איילנד, התאבד בתלייה לאחר שחווה בריונות ברשת.
# בשנת 2017 נערה בת 15 ממרכז הארץ התאבדה בגלל שיימינג ברשתות החברתיות.
# כיום בשנת 2018 אנו עדים לפגיעות קשות ברשת גם כלפי דמויות מפורסמות ואהובות ,כמו נטע אלחמיסטר ועדן בן זקן. פורסמו ברשת תמונות ערום של שתיהן כשהן מתלבשות בתא הלבשה.
אלו מספר מקרים בודדים מתוך רבים שקרו בשנים האחרונות בישראל ובעולם.
בריונות ברשת .. בריונות ברשת .. מה היא בעצם ?
האלימות ברשת היא סוג חדש של אלימות או גרסה חדשה על אלימות מחוץ לרשת. כל אדם מועד להיות קורבן לאלימות ברשת היום. זאת כתוצאה משימוש במגוון אמצעים טכנולוגיים, וביניהם רשתות חברתיות באינטרנט, מחשבים, צ'אטים, מיילים וטלפונים סלולריים. האלימות עלולה להתרחש גם בבית של כל אחד ואחת מאתנו, גם בבתי הספר בהם אתם או ילדכם לומדים. הפגיעה עלולה להתבצע דרך SMS הודעות וקבוצות וואטסאפ, פורומי, דואר אלקטרוני, אתרים שונים, רשתות חברתיות וכל כלי המשמש לפרסום, להפצה ולשיתוף מידע .לפגיעה ברשת אפקט מתמשך. אמצעים אלו יכולים לשמש הפצה גדולה ואפשרות רחבה לפגיעות מגוונות, וביניהן הפצת מידע אישי, התחזות, הפצת שמועות, ביוש, השפלה, לעג, השמצה, הטרדה, החרמה, איומים וסחיטה. ככול שמספר הכניסות של הצופים לקטעי וידאו הולך וגדל, הקורבן מרגיש מושפל – שוב ושוב. צופים חדשים נכנסים לאתר בכל זמן והם יכולים להגיב שוב ושוב גם אם האירוע התרחש מזמן.
בבריטניה נמצא כי אחד מכל ארבעה ילדים בני 11–19 נפל קורבן למעשי בריונות באינטרנט וכ־6% מהילדים הצעירים חוו הטרדות באינטרנט.
ממחקרים שנערכנו השנים האחרונות בישראל, בקרב בני נוער בחטיבות ביניים עולה שכ־16% מבני הנוער חוו קורבנוּת ברשת וכ־32% הכירו מישהו שנפגע מאלימות ברשת. מבין הקורבנות מצאנו שכ־25% לא דיווחו לאיש על הפגיעה.
גלעד האן,חוקר עבירות ופשעי מחשב שמשרת במשטרה ביחידת הסייבר לפשעי מחשב ונחשף למקרי פגיעה רבים בבני נוער,מוסיף ואומר לנו על הבריונות "הפצה של מסר פוגעני באמצעות הרשת.הקלות,הנגישות העוצמה של הדברים.הבריונות ברשת כואבת מכל בריונות אחרת,היא לא נגמרת.יש המון עוצמה לתמונות וסרטונים פוגעניים וכל מילה שמעלים לרשת לא נמחקת ומקבלת תאוצה בעיקר בקבוצות וואטסאפ ואינסטגרם שזה עיקר המקומות בהם יש פגיעה ושם הפגיעה היא הרבה יותר כואבת ומיידית."
דרכי הביטוי המוכרות ביותר של אלימות באינטרנט בקרב בני נוער
הטרדה- פעולה חוזרת ומתמשכת בשליחה של מסרים רבים ופוגעניים (לכתובת הקורבן) באמצעות מסרים מידיים.
השמצה- הפצת סיפורים שקריים ומידע שקרי על בני נוער באמצעות שליחת מידע למספר רב של חברים של אותו נער או נערה. המטרה בהשמצה היא הריסת התדמית של הקורבן ופגיעה בקשרים ובמעמד החברתי שלו.
התחזות- שימוש בפרטים האישיים של הקורבן, כמו סיסמה ושם משתמש, כדי להתחזות אליו ולבצע פעולות בשמו.
החצנה והולכת שולל- חשיפת מידע אינטימי ופרטי על הנער/ה. נער הכותב מתוך הנחה שהמידע נותר חסוי או מתוך אמונה שהמידע יגיע רק לעיניים מסוימות יגלה פתאום כי המידע הופץ לכל עבר .
מניעה- חרם בעולם האינטרנט. הרחקת נער/נערה ממפגש חברתי המתרחש באינטרנט.
מעקב - מעקב אחרי נער או נערה הנועד להשיג פרטים ומידע אישי כדי לפגוע בו, לסחוט אותו או לאיים עליו.
איומים- איומים ברשת לפגוע באדם מסוים או בקבוצה עלולים להגיע לידי מימוש בעולם האמיתי. האיומים עשויים להיאמר בהקשר האישי, איום בפגיעה עצמית או איום על חיי אדם אחר.
"...הוא השאיר לנו צוואה – שנצעק את צעקתו.."-לימור מזרחי
בעקבות שאלון שערכתי והפצתי בנושא הבריונות ברשת בקרב בני הנוער בגילאי 15-18בבית ספרי ובעיר בה אני גרה (אשדוד).נמצא כי רובם הגדול של הנשאלים (65.5%) מכירים אדם שחווה/עבר בריונות ברשת.
למה בעצם הבריון מרגיש חזק ?
תהליך בניית ההודעה לוקחת זמן והכנה כך שהיא אפקטיבית לפגיעה , בבריונות פנים מול פנים הפגיעה והתגובה מתרחשים בו במקום .
יש פחד מועט מפגיעה ומנקמה וורטואלית כי לא ניתן לזהות את השולח והם לא נמצאים באותו מרחב פיזי כפי שמתרחש בבריונות המסורתית .
המסר מופץ בקלות ובמהירות לקהל רחב יותר , והוא ניתן לביצוע מכל מקום וזמן לעומת בריונות מסורתית שהקהל הוא קבוצה בבי"ס והבריון מוגבל בזמן ומקום .
בבריונות ברשת הבריון לא מודע לשפת הגוף ולהבעות הפנים של הקורבן ולכן הוא אינו רואה את עוצמת הפגיעה ואפשר לומר כל דבר לעומת הבריונות המסורתית שבה הבריון חשוף לתוצאות מעשיו ולתגובותיו של הקורבן דבר שיגרום לו להרגיע את התנהגותו.
זמינות 7\24 – הבריונות המסורתית מוגבלת במקום ובזמן שבו הקורבן והבריון שותפים לו , כשלקורבן יש אפשרות למצוא מקום מפלט מהבריון . בבריונות רשת לזמן , מקום ומרחב אין משמעות , התופעה יכולה להתרחש כל הזמן והקורבן חשוף לה באופן מתמיד
אנונימיות – יש אפשרות לשלוח הודעות חסויות לעומת בריונות ישירה שהתוקף והקורבן בדרך כלל ידועים . האנונימיות מבטלת אחריות חברתית, דבר שמקל על הבריון להתנהג באופן פוגע. האנונימיות מאפשרת במה גדולה מאוד לנוער הרחב שרוצה להשמיץ או לצחוק על ילד לכיתה או לשכבה, מבלי לפחד להחשף.לאנונימיות וחוסר הנראות מצטרפת חשיפה רחבה המתאפשרת ברשת האינטרנט. אם בבריונות המסורתית הילד הקורבן היה מושפל בקרב מעגל חברתי מוגבל, בריונות ברשת יכולה לפרוץ גבולות חברתיים בקלות ולהגיע לחשיפה גדולה הרבה יותר.
נקודה נוספת היא שבבריונות המסורתית (אלימות המתרחשת פנים מול פנים) הקורבן היה יכול למצוא בדר"כ מפלט בביתו. הייתה לו פינה בטוחה אליה הוא יכול היה לברוח. בעידן האינטרנט בריחה היא אינה אפשרית הבריונות חודרת אל ביתו של הקורבן דרך המחשב האישי ולמעשה נמצאת בכל מקום וכל זמן חייו של הקורבן.
אנה זק, בת 17 מאשדוד שבשנים האחרונות התפרסמה בזכות התוכנית "הבנים והבנות" ומאז פרחה ורק גדלה ועשתה קמפיינים רבים, מספרת לנו על היותה עולה חדשה והתנהגות הילדים ברשת כלפיה: " הייתי עולה חדשה וחלק מהתגובות הרעות היו גם בנושא הזה . תמיד יש לאנשים מה להגיד וכשיש סיבות טובות לעקוץ בעוד משהו הם בטוח ישתמשו בזה. הרשת היא מקום רע,הילדים כתבו לי דברים פוגעניים כמו "רוסיה מסריחה" .והסיבה שהייתי עולה חדשה נתנה לאנשים יותר לגיטימציה לפגוע בי . בהתחלה זה מאוד פגע בי ולא הבנתי למה אנשים לא אוהבים אותי ולא הבנתי מה עשיתי להם.הרגשתי לבד, ללא חברים. היה לי מאוד קשה להתמודד עם זה. לא הבנתי למה דווקא אלי מתנהגים ככה,אולי כי אני שונה? אולי אני צריכה לשנות את ההתנהגות עבורם? יכול להיות שאני "הלא בסדר פה"?
בעקבות הסקר נחשפתי לכך שחלק מבני הנוער מתעלמים מהבריונות שנעשית ולא מנסים לעזור לנפגע. אומנם הם לא עוזרים לבריון באופן ישיר, אך ברגע שאדם מתעלם או לא פועל לעזרת הנפגע הוא נחשב לשותף לבריונות- ראה ולא פעל. בנוסף, חלק רב מהנשאלים הם לרוב בבחינת "האדם השקוף" , וזה גרוע לא פחות.
חשבתם אי פעם על ההשלכות האפשריות של הפגיעה בקורבן ?
לימור מזרחי,אימו של דודאל מזרחי, בן 15, אשר התאבד בעקבות פוסטים בפייסבוק נגדו,מספרת שביום המקרה דוד אל השאיר להם דבר מה... " ביום המקרה ישבתי לכתוב את ההספד והיה לי ברור שדודאל השאיר לנו צוואה ,הוא רצה נצעק את צעקתו. מאז המשפט שהולך איתי ואני דוגלת בו הוא 'ובחרת בחיים והחיים בחרו בך'. דודאל שילם את המחיר הנורא מכל. מישהו חשב שזה אפשרי?!
להטרדות באינטרנט, כמו להטרדות רגילות, עלולות להיות השפעות פסיכולוגיות עמוקות על ילדים, כמו דיכאון נפשי וליצור טראומות שישארו עם הילדים לאורך כל החיים שלהם. הילדים מפחיתם הערכה עצמית נמוכה לעצמם שגורמת להם לבעיות משקל ורצון לשנות את עצמם כי ככה הכתיבה להם החברה, והם חווים העצמה של מגוון רגשות כגון: פחד, תסכול, נקמה, כעס ודיכאון. הבריונות ברשת לרוב תגרום לילדים להתרחקות חברתית והסתגרות בבית. יש מקרים קיצוניים בהם הבריונות אף דחפה את הילדים לקצה, וגרמה להתאבדותם.
בתחום הלימודי קיימת ירידה בהישגים- של הקורבנות מתוקפים אנונימיים ברשת, שעשויים להיות חברים לכיתה, תלמידים מהשכבה . אווירה כזאת מפחיתה במידה רבה את יעילות הלמידה של הקורבנות. כמו אלימות מחוץ לרשת, גם האלימות באינטרנט קשורה לירידה בתפקוד הלימודי של הקורבן.
גלעד מוסיף ואומר : מדובר במעשה פלילי. " אלימות מתמשכת גורמת לפגיעה מאוד מאוד קשה. בני הנוער שפוגעים קודם כל צריכים להבין, שמגיל 12 זה גיל האחריות הפלילית. אפשרות להגיש נגדך תלונה במשטרה על לשון הרע,איומים,על פגיעה בפרטיות,בנוסף תיק פלילי.זה יכול להסתכם במה שהיום בעיקר קורה בקנסות כספיים כלפי ההורים של אותם פוגעים. חייבים לשלם קנס כספי שיכול להגיע לכמה מאות אלפי שקלים.
"אולי אני צריכה לשנות את ההתנהגות עבורם ? יכול להיות שאני לא הבסדר פה ?" אנה זק
איך להתגבר על הבריון ?
1.קשר הורים-בית ספר:
חשוב מאוד להקפיד על קשר בין ההורים לבית הספר, כדי שההורים יהיו מעורבים יותר בנעשה עם בנם/בתם בבית הספר ושיהיה דיווח הדדי בין בית הספר וההורים על התנהגויות חריגות או שונות מבדרך כלל.
לימור מבקשת להעביר מסר להורים: " דודאל עבר התעללות קשה מאוד ולאורך זמן ולא סיפר לנו על מה שעובר עליו. הוא עשה מאמצים רבים כדי להסתיר מאיתנו את מה שהוא עובר. למה ילדים נוהגים כך? מכמה סיבות: הם מפחדים, מתביישים, מרחמים עלינו וחוששים להכאיב לנו, לא מאמינים שניתן לעזור להם. מפחדים שההורים יפנו להנהלה ויחשפו אותם, מפחדים שכולם יידעו, מפחדים שאין לנו כלים להתמודד. הילדים שלנו חושבים שאנחנו לא מכירים את רוב האפליקציות ועולם התוכן שלהם ברשת. הם מפחדים שהטיפול שלנו רק יחמיר את המצב ומתביישים שהם נמצאים במצב הזה.
דיודאל לא שיתף אותי, הוא חשש שאני אבכה בלילה והוא לא רצה להעציב אותי. אם רק היה משתף אותי, אין לי ספק שהייתי מסוגלת לעזור לו. זה מסר מאוד חזק שאני מעבירה להורים."
2. יצירת קשר עם הנער או הנערה במצוקה לעודד אותו לשתף:
מתבגרים לא משתפים בקלות, אבל חשוב להתעניין למרות חסר השיתוף וההתנהגות שלהם. הורים רבים מרגישים דחויים מתגובת המתבגר ולא מתעקשים ליצור קשר או מפרשים את ההתנגדות כחוסר צורך. חשוב להתמיד, להתעניין וליצור קשר גם אם הנער אינו משתף פעולה. קשר והתעניינות מתמשכים הם אמצעי המניעה הראשון במעלה.
3. התייעצות:
חשוב להתייעץ עם גורמים בבית הספר ומחוצה לו (פסיכולוג, רופא משפחה, פסיכיאטר) בכל מקרה של דאגה. לא לחכות, לא לשקול האם המצב מספיק קשה – להתייעץ במהירות ולפעול בהתאם.
באחת השאלות בסקר בני הנוער נשאלו "במידה ושמעת/היית עד לבריונות ברשת, כיצד היית נוהג?" פתחתי את השאלה לאופציות נוספות שבני הנוער הנשאלים יוכלו להוסיף, אך עיקר הדברים שבני הנוער הצביעו היו
3 מגיש תלונה בכתב 2.1%
13 פונה למשטרה 9.2%
22 פונה לגורם מקצועי אחר 15.5%
36 פונה לגורם חינוכי 25.4%
27 פונה להורים של הנפגע 19%
14 מתעלם 9.9%
חלק גדול מהמשתתפים היו פונים לגורם חינוכי או לגורם מקצועי אחר. חלק נוסף של בני הנוער היו פונים להוריו של הנפגע או פונים למשטרה. אך יש עדיין את החלק שיחליט להתעלם ברגע שיראה בריונות ברשת מכל סוג שהוא. למרות הנתון הנמוך בסקר, אותם עשרה אחוזים ששיתפו שלא ידווחו על בריונות, מספיקים כדי להוות את התשתית לאסון הבא,חלילה.
גלעד מוסיף: " המסר הוא אחד,שימוש ברשת הוא נהדר ונפלא. צריכים לקחת את כל הנושא של שימוש ברשת בצורה נכונה. הכלים שיש היום הם כלים טובים,רק אנחנו עושים איתם דברים פחות טובים .וואטסאפ ואינסטגרם וכל הרשתות החבריות הן נהדרות, כאשר משתמשים בהם בצורה אחראית ובטוחה.
אל תפגעו בעצמכם ואל תפגעו בחברים שלכם !
אם ראיתם מישהו נמצא בצרה, לא להשתתף בפגיעה אלא להושיט יד לעזרה."
הרשת מתפתחת בצורה לא נורמאלית ורק יותר אנשים ובני נוער נחשפים אליה, וצריך לדעת איך להשתמש לרשת לא בצורה שיכולה לפגוע.חשוב לזכור שמאחורי כל מסך ומסך יושב/ת נער/ה שרק רוצים להנות מהשהות שלהם ברשת.
לימור מזרחי, שעברה את הדבר הגרוע מכל, אסון שלא מצופה לאף הורה ומשפחה, מספרת שאפילו בעקבות מות דודאל היא אותה לימור של פעם." איבדתי את הדבר הכי יקר לי בעולם, אבל אני מתמודדת בדרכי ,נשארת נאמנה לעצמי והכי חשוב אני נלחמת בתופעה ומעבירה מסר לבני הנעורים".