קיי-פופולרי
זה קליט, מרשים ויזואלית, והכי חשוב, זה בקוריאנית. הפופ הקוריאני, או בשמו המקוצר- קייפופ, סוחף אחריו עדת מעריצים מכל העולם וביניהם גם אלפי צעירים ישראליים. מהו סוד הקסם הקוריאני שכובש רבים?
הלהקה טוויס (TWICE). קרדיט: JYP ENTERTAINMENT
![endif]--![endif]--![endif]--![endif]--![endif]--
בקיץ 2012, העולם נכבש בקסמו של הגנגנאם סטייל. השיר, שבוצע על ידי הזמר הקוריאני סיי, הגיע למקום הראשון במצעדים בשלושים מדינות והפך לשיר עם הכי הרבה צפיות ביוטיוב למשך חמש שנים . ההשפעה של "גנגנאם סטייל" הייתה כל כך עצומה שאפילו מזכ"ל האום לשעבר, באן קי-מון, הכיר בשיר ככוח שיכול להביא לשלום עולמי. השיר ההומוריסטי והמוזר חשף רבים לעולם הצבעוני והשמח שנקרא "קיי-פופ".
אבל... מה זה קייפופ?
"סיי הוא דמות לא אופיינית כאשר אנו חושבים על האבולוציה של הז'אנר קייפופ. בדרך מסוימת הוא יוצא דופן", מספרת פרופסורית סוק-יונג קים, מרצה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, עורכת של מספר מגזינים ואנתרופולוגית זוכת פרסים, אשר בין היתר עוסקת בתרבות הפופולרית המזרח-אסייתית והתרבות ההופעתית והוויזואלית במזרח אסיה.
ז'אנר הפופ הקוריאני התחיל בשנות ה-90 בדרום קוריאה, כאשר הרעיון המרכזי מאחוריו היה שילוב של הצלילים הקוריאניים המסורתיים עם מוזיקה מערבית כגון פופ אמריקאי, היפ הופ, אר אנד בי, טכנו וסינתיסייזר. " לפני הפופולריות של השיר 'גנגנאם סטייל', קייפופ נחשב ברחבי העולם כמוזיקת דאנס המאופיינת בלהקות שבתוכן פרפורמרים צעירים שאנו מכנים 'איידולים'" אומרת פרופ' קים. היא מוסיפה כי ייחודם של האיידולים ברבגוניות שלהם ובכישרונותיהם הרבים: שירה, ריקוד, ראפ, נראות חיצונית יוצאת דופן ולעיתים גם משחק, דוגמנות ואופנה. הז'אנר ידוע גם בשירים קליטים והפקות קליפים מושקעות ולכן לרוב מוגדר הקייפופ כז'אנר אודיו-ויזואלי.
בשנות ה-2000, לאחר כיבוש לבבותיהם של הצעירים הקוריאניים, הפופ הקוריאני החל לצבור פופולאריות גם בקרב מדינות האזור כדוגמת יפן, סין ותאילנד. הודות לתהליך הגלובליזציה ולהצלחתם של יוטיוב והרשתות החברתיות, הגיע הקייפופ גם אל צעירים במקומות רחוקים יותר וביניהם ישראל. "לפני קצת יותר מחמש שנים אחת החברות שלי שלחה לי סרטון בפייסבוק של להקה ממש מוזרה.
הלהקה "רד וולווט" (red velvet) בצילומים
לאלבום "the perfect red velvet".
קרדיט: SM ENTERTAINMENT
היו שם המון צבעים והתפוצצויות ולא הבנתי מה קורה שם" אומרת עינב סבאון (18), תלמידה במקיף ח' באשדוד. "פשוט הייתי חייבת לברר מה זה וככה נכנסתי לגל הקוריאני". לפי מחקר שנערך על ידי עמותת קוריאה העולמית, בשנת 2015 היו בעולם יותר מ35 מיליון מעריצי קייפופ ב86 המדינות שנחקרו, כאשר 170,000 מתוכם חיו במדינות המזרח התיכון. כיום, ההערכה היא כי עשרות אלפי ישראלים מחשיבים את עצמם למעריצי קייפופ.
לפי עיתון "הארץ", הפופ הדרום קוריאני הוא תולדה של מהלך כלכלי מכוון ומחושב של ממשלת דרום קוריאה, והיקף הכנסות הז'אנר למדינה דומה להיקף הכנסותיהם של תאגידי ענק קוריאנים כגון סמסונג. למעשה, בשנת 2015 בלבד הכניסה תעשיית הקייפופ לקופת המדינה הקוריאנית יותר מ-5 מיליארד דולרים.
סוד ההצלחה הקוריאני
האליו. מונח שהוטבע בסין לפני 20 שנים ומשמעותו בסינית הוא "הגל הקוריאני". מונח זה מתייחס לתהליך בו נכבש העולם כולו על ידי גל הצלחה מטאפורי של התרבות הקוריאנית. כנראה שצונאמי ההצלחה הקוריאני הוא הצונאמי הראשון שהכה בחופי ישראל, אך מהן הסיבות להיווצרותו?
פרופסור קים ממקמת את תחילת ההצלחה הבינלאומית של הז'אנר בתחילת שנות ה-2000, כאשר התרחש שינוי עולמי בדרך שבה אנשים צורכים מוזיקה. "ניתן לראות ירידה דרסטית במכירת המוזיקה בצורתה הפיזית- כמו דיסקים, קלטות וכדומה. במקביל, ניתן לראות עלייה חדה בהורדת שירים מאתרי הורדה חינמיים באינטרנט. למעשה, בין השנים 2001 ל-2005, הסטטיסטיקות מראות ירידה של שני שלישים בהכנסה הכללית של תחום המוזיקה. באופן אירוני, הנסיבות המאתגרות האלו הן שגרמו לקייפופ להצליח יותר. תעשיית הקייפופ החלה להשתמש בגישה החדשה שלהם לקהלים עולמיים דרך האינטרנט. בגלל רצונו של הז'אנר להצליח בינלאומית, הפוקוס הפך להיות על ההופעה הויזואלית ולא רק על המוזיקה. לאחר שינוי זה, הקייפופ הציג את עצמו לעולם באמצעות הופעה ללא רבב וכוריאוגרפיות שתופסות את העין".
סיבה נוספת להצלחת הקייפופ בישראל ובעולם היא קהל היעד הרחב שהז'אנר מסמן. לפי סדרת הסרטונים של "באזפיד"- "the try guys try kpop", מוזיקת הקייפופ מעוצבת בכדי להצליח ברחבי העולם. בשירים רבים בז'אנר משולבים מילים וביטויים באנגלית כך שגם קהלים שאינם דוברי קוריאנית יוכלו להתחבר למוזיקה. עינב מאשרת זאת: "להמון שירים יש קצב קליט ומשולבות מילים באנגלית בשירים כך שאפשר לזמזם אותם והשפה לא יוצרת חומה גם אם אתה לא יודע אותה". פרופ' קים מוסיפה ואומרת כי קהל היעד של הקייפופ אינו רק בני עשרה. "הייתי מתארת את הקייפופ כ "kidult pop". מדובר בשילוב של ילד (kid) ומבוגר (adult). הכוונה בכך היא שקהל היעד של ז'אנר זה מגוון. ז'אנר זה אינו רק מכוון לקהל יעד בגילאי ההתבגרות הצעירים. למעשה, אנשים בשנות ה-30 לחייהם, בשנות ה-40 לחייהם וגם הרבה יותר מבוגרים מכך נהנים מקייפופ ואף לוקחים חלק פעיל בקהילת המעריצים. [...] למעריצים המבוגרים יש כוח רב כמעריצים משום שהם החתך הדמוגרפי באוכלוסייה שלו יש כסף רב יותר להוציא כדי לתמוך באמת בקריירה של האמנים האהובים עליו [...] למה זה קורה? המעריצים המבוגרים כיום היו מעריצים צעירים בשנות ה-90, עם עלייתה של הלהקה "סאו טאי'גי והבנים" שניתן לטעון שהיא הלהקה שהתחילה את ז'אנר הקייפופ והייתה הלהקה שהשפיעה הכי הרבה על הז'אנר. אחד מחברי הלהקה, יאנג היון-סאוק (מצד שמאל בתמונה) היום מכהן כראש אחת חברות הבידור המובילות בדרום קוריאה- YG entertainment. עוד זמר סולו מאותה התקופה, פארק ג'ין-יונג, הוא מנכ"ל חברת הבידור המצליחה JYP entertainment. משמע כי הכוכבים שפרצו לראשונה בשנות התשעים עדיין מנהלים את עסקי הבידור בקוריאה. לכן, מעריציהם גדלו איתם ועכשיו הם תומכים בלהקות אותן הם מנהלים".
גורם נוסף שתרם להצלחה הרבה של מוזיקת הקייפופ הוא האינטרנט ובפרט הרשתות החברתיות והיוטיוב. פרופ' קים מסבירה: " הרשתות החברתיות חושפות בפנינו את התכנים השונים שאנשים צורכים, גרמו לחשיפת הקייפופ לאנשים שונים ברחבי העולם. כלומר, כאשר מישהו משתף על תחום העניין שלו, שבמקרה הזה מדובר בקייפופ, זה בסופו של דבר יגיע אל כל "חבריו" שגם ייחשפו אליו וזה מאפשר לקייפופ לצבור פופולריות בקלות". פרופ' קים מרחיבה ואומרת כי הדרך שבה היוטיוב השפיע על הצלחתו של הקייפופ היא שונה: " מה שמיוחד ביוטיוב הוא שכל אחד יכול להעלות סרטונים אליו ולכן היוטיוב מלא בסרטונים ברמה חובבנית של גולשים רבים. כאשר היוטיוב צבר תאוצה והפך להיות הפלטפורמה העיקרית לשיתוף תוכן ויזואלי, קליפי מוזיקה נחשבו לתוכן איכותי בעיני צרכני היוטיוב, ובמיוחד כשמדובר בקליפי קייפופ. כאשר משווים את הפקות הקליפים הקוריאניים להפקות קליפים אחרות, ניתן לראות שהאיכות של הקליפים הקוריאניים הרבה יותר גבוהה משום שהקליפים שלהם הם ה"חלון" שלהם לעולם, זו הפלטפורמה דרכה הם מגיעים לקהלים בינלאומיים. בגלל האיכות הגבוהה של הקליפים, הם מושכים מספר גבוה של צפיות וכתוצאה מכך הם יוצרים הכנסה גבוהה גם ליוטיוב עצמו וגם ליוצרי התוכן".
המילון למעריץ הקייפופ המתחיל:
ביאס- חבר הלהקה האהוב עלייך.
מאקנה- האדם הכי קטן בגילו בקבוצת אנשים.
אופה- כינוי הנאמר ע"י אישה לגבר הגדול ממנה בגיל.
אוני- כינוי הנאמר ע"י אישה לאישה הגדולה ממנה בגיל
היונג- כינוי הנאמר ע"י גבר לגבר הגדול ממנו בגיל.
נונה- כינוי הנאמר ע"י גבר לאישה הגדולה ממנו בגיל.
דונגסנג- אדם הקטן בגילו ממני.
אג'ומה/אג'ושי- גברת/אדון. משמש בקהילת הקייפופ ככינוי למעריצים המבוגרים בגילם.
אימו/סאמצ'ון- דודה/דוד. משמש בקהילת הקייפופ ככינוי למעריצים המבוגרים בגילם.
המוסף "כלכליסט" מדגיש כי בלי תהליך הגלובליזציה, הפופולריות של הקייפופ ברחבי העולם לא הייתה קיימת. גלובליזציה היא תהליך בו יש התרחבות של הקשרים הפוליטיים, תרבותיים וכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. אמצעי התקשורת והאינטרנט בפרט גרמו להאצה של תהליך זה: הם מאפשרים העברה של תכנים תרבותיים, כמו מוזיקת הקייפופ, תוך זמן קצר למספר נרחב של אנשים ברחבי העולם. למרות שבעבר היה נהוג לחשוב כי הגלובליזציה עובדת ממערב למזרח. כלומר, התכנים היו נוצרים לפי הערכים של התרבות המערבית ואז מופצים למזרח, המציאות סותרת את השערה זו. בפועל, הגל הקוריאני סוחף את העולם.
הלהקה "ביג בנג" בצילומים לאלבום "made". קרדיט: YG entertainment
"קייפופ בתכלס זה משהו שאני מתעסקת בו כל היום"
אז צונאמי ההצלחה הקוריאני הכה ושטף את חופי ישראל. על פי הדיווח, עשרות אלפי נפגעים ישראלים עכשיו מכנים את עצמם "מעריצי קייפופ". למדנו למה הוא הגיע. אך, עולה השאלה, איך הפופ הקוריאני משפיע על חיי המעריצים?
ההשפעה הברורה ביותר שיש לקייפופ על מעריציו היא העצמת ההתעניינות שלהם בתרבות הקוריאנית בכלל. בעקבות אהדת הז'אנר, המעריצים מגלים הערכה חדשה לתרבות הקוריאנית. משום כך המעריצים מתחילים לחקור וללמוד על התרבות הקוריאנית. עינב מספרת: "האמת שכבר בההתחלה התעניינתי מאוד בשפה כי היא פשוט נשמעה לי ממש מוזר. לא הבנתי מה זאת השפה הזאת ואז מצאתי שקוראים לזה קוריאנית ואחר כך הבנתי שיש ארץ כזאת שנקראת דרום קוריאה. לא היה לי מושג, ובגלל שלא היה לי מושג בכלל אז התחלתי יותר להתעניין. בהמשך לא הבנתי למה יש דרום וצפון, והתחלתי לקרוא על מלחמת קוריאה, ומשם התחלתי לקרוא על תקופות שונות בהיסטוריה [...] קראתי איך השפה הקוריאנית התפתחה, דבר שהוביל אותי להתעניין באוכל קוריאני, שהוא מאוד טעים. בעצם, נכנסתי לתוך מעגל מטורף של התעניינות בתרבות הקוריאנית".
לפי המוסף "כלכליסט", ז'אנר הקייפופ משמש כ"הון תרבותי" למעריציו. ההתעניינות של המעריצים בקייפופ ובתרבות הדרום קוריאנית בכלל היא הדרך של המעריצים לייחד את עצמם מסביבתם ולהוסיף לעצמם ערכי תרבות. בנוסף, ההון התרבותי מספק להם גשר לעולם ודרך להתחבר לאנשים חדשים. "קייפופ עזר לי להכיר המון אנשים ברחבי העולם. יש לי חברים מהולנד, גרמניה, יפן, דרום קוריאה ועוד" מספרת שי בניסטי, בת 16 מאשדוד ששתי הלהקות האהובות עליה הן BTS ו- Twice. "פעם אחת רקדתי לשיר קייפופ בחנות בתל אביב. מישהי מהולנד ראתה אותי, צילמה אותי רוקדת ואז היא דיברה איתי וסיפרה שגם הבת שלה אוהבת קייפופ. היא קישרה בינינו והבת שלה טסה לישראל, נפגשנו ועכשיו אנחנו חברות ממש טובות".
שי בניסטי עם הלייטסטיק והאלבום של הלהקה טוויס. צילום: מאי טובלי.
זהו יום רגיל במקיף ח'. בכניסתי לשער אני רואה קבוצה של בנות שיושבות ומאזינות לשיר "heart shaker" של הלהקה "טוויס". בהמשך אני נתקלת בשתי בנות שמדברות על הריקוד לשיר "bad boy" של הלהקה "רד וולווט". כשאני מגיעה לכיתה, חברה פונה אליי ומדברת על הלהקה "מומולנד". בסוף כל זה, אני יושבת בשיעור תקשורת וכותבת בכתבה על כל מה שראיתי מרגע כניסתי לבית הספר ועד עכשיו. ברגע זה אני מבינה שאין דרך להתחמק או להתעלם מההשפעה של הקייפופ עלינו בעולם. טוב, לא הייתי בכל העולם, אך לפחות בסביבתי הקרובה הצונאמי הקוריאני חי ובועט, וכפי שאני רואה את זה, הוא לא הולך להיעלם בזמן הקרוב. אני ממי הצונאמי כבר הרגשתי, ואתם?