עבדים היינו

בני נוער שעובדים מעל 20 שעות בשבוע מגיעים לביצועים פחות טובים בבית הספר מאשר בני נוער שעובדים פחות מ20 שעות בשבוע. לפני שאתם מתחילים לעבוד, קראו את הכתבה הבאה.

מאת: אמיר שאינסקי

רוב בני הנוער כיום מחפשים דרכים בשביל להרוויח כסף והולכים לעבוד בלי להיות מודעים לזכויות

הנוער והעובדים שיש להם, מצב זה גורם למעסיקים לנצל את בני הנוער, את התמימות שלהם ולהעביד אותם בתנאים קשים. תופעה זו מאוד נפוצה בארץ ובני הנוער, שהדבר היחיד שמעניין אותם זה להרוויח כסף ממשיכים לעבוד אצל המעסיקים האלה וממשיכים לקבל משכורות שלא תואמות את שעות העבודה שלהם, או לעבוד מעל לכמות השעות שהם מסוגלים וזה יכול להוביל לפגיעה משמעותית בלימודים שלהם ואף בהערכה העצמית שלהם. בחופש הגדול יותר בני נוער הולכים לעבוד ובהרבה מקומות הם מגיעים ל12 שעות

עבודה למרות שלפי החוק אסור למעסיק להעביד בני נוער מעל ל8 שעות ביממה. ההורים בדרך כלל אינם טורחים לחקור את הזכויות שמגיעות לילדיהם בעבודה וזה יוצר מצב שהילדים ממשיכים להיות מנוצלים.

גל אורבך רכזת "הנוער העובד והלומד" באשדוד טוענת: "לפני שנער או נערה הולכים לעבוד הם בהכרח צריכים להכיר את שכר המינימום לגיל שלהם, לדעת שמגיעים להם דמי חופשה מהיום הראשון שהם מתחילים לעבוד, להכיר שאחרי שנה שהם עובדים במקום העבודה הם יתחילו לקבל דמי הבראה ולדעת שהם יכולים לקבל ליווי משפטי מול המעסיק שלהם בחינם מהנוער העובד והלומד."

אז מה בעצם גורם למעסיקים לנצל את בני הנוער?

עו"ד רינה בן משה, מספרת בראיון, כי חוסר ידיעה של בני הנוער לזכויות שלהם גורם בהרבה מקרים למעסיק לעשות מה שהוא רוצה, לנצל ולפגוע בנוער העובד שלא מודע לכך שזה מחוץ לחוק.

גורם נוסף שמביא לכך שבני נוער ינוצלו בעבודה שצוין בסקר של מגזין פרוגי בשנת 2018 הוא ש51 אחוזים מבני הנוער לא חתמו על שום טופס עם המעסיק שלהם, טופס שמצהיר על הסכם עבודה לפי הזכויות שמגיעות לנער או לנערה ומצהיר גם על החובות המוטלות על כל צד שחותם בטופס.

לפני שבני הנוער הולכים לעבוד הם חייבים על פי חוק לחתום על טופס 101, ועדיין בהרבה מאוד מקרים המעסיק מעלים עין ולא מביא לעובד את הטופס והנער או הנערה לא אומרים כלום מכיוון שהם לא מודעים בכלל לקיום הטופס, או שהם פשוט רוצים להתחיל לעבוד כמה שיותר מהר. בנוסף, קיימת לנער אפשרות לתבוע את המעסיק אם הוא לא מחתים אותו על טופס 101 וגם לאפשרות הזאת רוב בני הנוער לא מודעים. רוב בני הנוער רק מעוניינים להרוויח כמה שיותר כסף, ולא מתייחסים לעובדה שמנצלים אותם ומעסיקים אותם בדרכים לא חוקיות. בני נוער רבים עובדים גם בשעות הלילה, וזה פוגע להם בגדילה ובהתפתחות והם אינם מודעים לחוק שקובע כי מתחת לגיל 16 אסור להעביד מהשעה 20:00 עד השעה 8:00 ובין גילאי 16-18 הם יכולים לעבוד עד השעה 00:00. מגיעה לבני הנוער הפסקה של 45 דקות לאחר 6 שעות עבודה וגם לגבי החוק הזה הרבה מעסיקים דואגים להעלים עין והנוער המנוצל עדיין שותק. אורבך טוענת כי ניצול מתרחש בקרב בני נוער יותר מאשר אצל מבוגרים: "בני נוער תופסים את עצמם כחלשים אל מול עולם המבוגרים לכן הם מוותרים בקלות על הזכויות שלהם ומפחדים להתעמת מול המעסיק כאשר יש פגיעה בזכויותיהם."

כולם מפסידים

למעסיקים היום יש את הכוח לחנך ולהכשיר את הדור הצעיר לקראת השתלבות עתידית כבוגרים בשוק התעסוקה, וחלקם מנצלים את הכוח שיש להם לרעה.

ניצול בני הנוער מביא איתו השלכות שליליות רבות: נתחיל מהדבר הכי חשוב והוא פגיעה בערך העצמי של הנוער וייאוש מהצד שלהם וזה יכול אפילו להוביל אותם לירידה במצבם הנפשי. בנוסף בגלל הקושי והפחד של בני הנוער שלא ימצאו עבודה חדשה, חלקם מודעים לעובדה שהמעסיק שלהם מנצל אותם ושותקים כדי שלא יפוטרו.

למעסיקים יש את הכוח לחנך את הדור הבא, נער או נערה שעוברים ניצול בעבודה כמו תשלום מתחת לשכר, העברת כסף "שחור" ועוד – יגיעו בהמשך אחרי שיסיימו את הלימודים והצבא, אל מקומות עבודה כשהם ציניים יותר, ברוטליים יותר וסביר להניח שינחילו לעובדים סביבם או מתחתם את הנורמות השגויות שהכירו בעבודות הראשונות שלהם.

מנגד המעסיקים לא מפחדים כי הם יודעים שבני הנוער אינם מודעים לרוב לזכויותיהם וכך שוק התעסוקה מתעצב לרעה והחברה כולה מתדרדרת. התנהגות פוגענית כלפי בני נוער מעבירה מסרים נוראים כלפי הדור הבא של העובדים במשק. בסקר שערכתי על נושא ניצול בני הנוער בעבודה בו השתתפו כ70 נערים ונערות, התוצאות מראות על כמעט חצי מהמשתתפים שעברו ניצול בעבודה. קרן אלוף, תלמידת כיתה יב: "אני מודעת חלקית לזכויות שיש לי בתור נערה שעובדת. בעבודה הראשונה שלי עברתי ניצול, כשקיבלתי משכורת ראשונה וראיתי שקיבלתי סכום הרבה יותר קטן מכמות השעות שעבדתי באמת. בהתחלה חשבתי שאולי אני טועה או מתבלבלת ושתקתי, אבל אז כשקיבלתי את המשכורת השנייה שלי שוב עם שכר שלא תואם לשעות העבודה, התפטרתי."

מה אנחנו בתור חברה יכולים לעשות על מנת לצמצם את תופעת הניצול?

על מנת להשפיע על החברה כולה ולצמצם כמה שיותר את התופעה, הורים אמורים לעקוב אחרי הילדים שלהם בעניין העבודה ולשלוח את ילדיהם לעבוד רק לאחר שהם מוודאים שהילדים יודעים את שכר המינימום ואת הזכויות שלהם. בני הנוער שיוצאים לעבוד צריכים לזכור שהם האוכלוסייה הכי מנוצלת מבחינת פגיעה בזכויות עובדים. על בני הנוער עצמם מוטלת האחריות לוודא שמחתימים אותם על טופס 101, שהתשלום הוא עם תלוש, לא לעבוד בשחור, לא לפחד להתעקש על הזכויות שלהם ולוודא שהמעסיק מכיר את הזכויות.

בנוסף אפשר גם לנצל את הכוח של הרשתות החברתיות כדי להעלות את המודעות לתופעה ולגייס אנשים שילכו להפגין על מנת לצמצם אותה כמה שיותר, לדוגמא לצאת להפגין מול בתי העסק שמנצלים בני נוער או להחרים כקהילה בתי עסק אלו, להתאגד כחבורה של נערים שעובדים במקום מסוים על מנת להתעמת מול המעסיק ולדרוש את תנאי העבודה שמגיעים להם.

עוד דרך טובה לצמצם את התופעה כמה שיותר זה להעלות מודעות ולדבר על הנושא בבתי הספר ברחבי הארץ, להקדיש שעות בשביל ללמד את בני הנוער את הזכויות שלהם. פעולה זו תפחית משמעותית את תופעת הניצול מכיוון שזה יוביל למצב שכל נער ידע טוב את הזכויות שמגיעות לו.

אורבך ממליצה לרשום שעות עבודה באפליקציה של הנוער העובד – עבודה + או בכל אפליקציה אחרת וכך יהיה יותר קל לוודא שהתשלום שקיבלתם תואם את שעות העבודה ואת השכר שמגיע לכם.

שלושה טיפים לבני נוער שהולכים לעבוד:

1. מומלץ ללכת לעבוד בחופש הגדול, ואם אתם עובדים במהלך שנת הלימודים שימו לב שזה לא פוגע לכם בהישגים הלימודיים. לא כל אחד מצליח לשלב לימודים עם עבודה וזה בסדר.

2. לפני שאתם הולכים לעבוד תחקרו קצת על מקום העבודה. תתייעצו עם חברים אם כדאי ללכת לעבוד במקום הזה ואל תמהרו להתחיל לעבוד לפני שאתם מודעים לזכויות שלכם ומוודאים שגם המעסיק מודע אליהם.

3. אל תלכו לעבוד בעבודה פיזית קשה, זה עלול לפגוע לכם בבריאות הפיזית והנפשית ובהתפתחות הגופנית .

דע את זכויותיך: 1. במהלך שנת הלימודים, אסורה העסקת נער שטרם מלאו לו 16. 2. בני נוער מתחת לגיל 16 יעבדו לא יותר מ8 שעות ביום רגיל, לא יותר מ40 שעות בשבוע, ולא יעבדו כלל ביום שלפני יום חג. אסור להעסיק נער מתחת לגיל 16 בין השעות 20:00 עד 8:00. 3. בני נוער מעל גיל 16 ועד 18 יעבדו לא יותר מ9 שעות במקומות שבהם מותר לעבוד יותר מ8 שעות ביום, ולא יותר מ40 שעות בשבוע. אסור להעסיק נער מעל גיל 16 ועד 18 בין השעות 22:00 עד 6:00. 4. על כל 6 שעות עבודה של הנער המעסיק מחויב לתת לו הפסקה של 45 דקות, מתוכן לפחות חצי שעה רצופה. 5. המעסיק מחויב למסור לכל נער או נערה המיועדים לעבוד במשך 30 ימים לפחות, טופס המבהיר את מסגרת העבודה ואת זכויות העובד. 6. תנאי הכרחי להעסקה הוא שעל המעסיק להחזיק בתצלום תעודת הזהות של הנער או הנערה שעובדים, בצירוף אישור רפואי מרופא כללי. 7. המעסיק מחויב לתת לעובד תלוש שכר בכל חודש, המפרט את כל רכיבי השכר וכל ניכויי השכר של העובד. 8. לכל עובד מגיע שכר בסיסי שאינו נמוך משכר המינימום המוגדר בחוק. שכר המינימום עד גיל 16 הוא 21.45 שקלים, בגילאי 16-17: 22.98 שקלים, בגילאי 17-18: 25.43 שקלים ומעל גיל 18 שכר המינימום הוא כמו כל עובד בוגר: 29.12 שקלים לשעה.