"לילדים כמונו יש חור גדול בלב"/אנסטסיה דרקין

ילדים להורים גרושים- הכמות הולכת וגדלה והופכת לבעיה חברתית. מהן ההשפעות על גיל הרך ועל גיל ההתגברות? והאם ההשפעות הן בהכרח רק שליליות?

כאשר האהבה דועכת, הבית קר, יש מתח באוויר, יש טעם מר בפה, יש עצבנות, יש רוגז ועקיצות, יש שקט מכאיב בלב ובאוזניים, יש מתיחות הממיתה את כוח החיים של ההורים והילדים, של התינוקות הנולדים לחיות. בבית בו האהבה דועכת קשה לחיות, קשה להישאר ביחד לכן הוריך נפרדים כעת..."(רפי רוזן, משורר).

משבר בתא המשפחתי

נכון לשנת 2019 מספר המתגרשים עומד על כ-13,000 בני אדם. שיעורי מקרי הגירושים במגזר היהודי גבוה ב-10% מהמגזר הערבי. גירושים הפכו להיות תופעה נפוצה- תופעה שמשפיעה מעבר על הזוג המתגרש, אלא גם על הילדים.

בעבר, המושג "גירושים" נתפס ככישלון של בני הזוג שלא הצליחו לשמור על שלמות הבית והמשפחה. כיום, המושג מתפרש אחרת לגמרי. המושג מתייחס לזוג שבוחר לעשות צעד טבעי, להפריד כוחות ולהתחיל חיים חדשים תוך שמירה על כבוד הדדי ושיתוף פעולה למען הילדים המשותפים.

אסתי להב עו"ס, יועצת ומלווה בתהליך הגירושים מגדירה את המושג: "שני אנשים שהגדירו את החיים שלהם כחיים משותפים מחליטים להפריד את החיים שלהם ולהקים שני משקי בית נפרדים".

הדס לארדו תלמידת כיתה יב', מספרת: "ההורים שלי החליטו להתגרש אחרי בערך 6 שנים שהמצב במשפחה היה קשה מבחינה נפשית. אבא שלי הלום קרב וכתוצאה מכך הוא היה שותה המון שנים. כשההורים התגרשו הייתי בערך בת 11 והם החליטו שהגיע הזמן לעשות את הצעד הזה. הם סיפרו לי ולאחותי, אחי עוד היה תינוק והיה תהליך של כמה חודשים של בתי משפט והסכמים. התחלנו חיים חדשים, בלי אבא. לאחר 9 שנים בסביבה שלי, בעיר שלי, בבאר שבע שלי, בבית ספר שלי. עברנו לאשדוד."

אז מהם הגורמים?

גורם עיקרי המשפיע על הילד הוא העימות בין הוריו. מיקום העימות, האם זה מול עיניו של הילד. כמו כן, משך העימות- ככל שהעימות יהיה יותר עוצמתי וארוך, ההשפעה על הילדים תגדל.

גורם שמשפיע במידה רבה מאוד הוא היקף השינויים בחייו ובסביבתו. ככל שחלים פחות שינויים דרמטיים לאחר הגירושים, לדוגמה, הילד נשאר לגור בביתו וללמוד בבית ספרו, מצב כלכלי לא משתנה, כך סיכויו להסתגלות למציאות החדשה יהיו טובים וקלים יותר.

גורם נוסף חשוב הוא מידת שיתוף הפעולה בין ההורים. תפקידי הורות, גילויי רגשות, כבוד וקרבתם כלפי הילדים. שיתוף פעולה נכון וגישור הסכסוכים לאחר הגירושים משפיעים לטובה על הילד. התינוק בגיל הרך תופס את הוריו כעוגן לחייו. כאשר מערכת היחסים ביניהם הולכת ודועכת מתערערים כל היסודות והבסיסים שידע הילד והסבירות שיגדל להיות אדם חרדתי גבוהה.

"לא כל ההשפעות הן שליליות"

גב' להב: "לדעתי, לא כל ההשפעות הן שליליות. אני חושבת שברגע שיש מתח מאוד מאוד גבוה בתוך הבית וחיים מאוד מורכבים שאין בהם את התנאים המתאימים לילדים מבחינת הצרכים ההתפתחותיים שלהם אז ההשפעות הן לאו דווקא שליליות. ההשפעה השלילית היא בעיקר שהמוכר והידוע התפרק. הדברים הכי בסיסיים והביטחון הכי גדול שהיה לנו השתנה. לפעמים הוא משתנה לטובה- במידה וההורים מצליחים לתווך את זה נכון ולגשר על הקשיים שהיו להם במהלך החיים המשותפים ולנהל הורות משותפת".

עיקר ההתפתחות של בני אדם מתרחשת בטווח הזמן שבין ינקות לבגרות, כאשר כל שלב מהווה עליה בסולם ההתפתחותי. לכן, כאשר בוחנים את ההשפעות על ילדים לאירועים כגון גירושים, עושים זאת לאור השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

גיל הינקות (עד גיל שנתיים)

הורים רבים טועים וחושבים שבגיל צעיר תינוקות אינם מבינים או שמים לב לשינויים, למעשה, על אף היעדרות תקשורת עם הסביבה, תינוקות ופעוטות מרגישים בשינויים המתרחשים בתא המשפחתי באותה המידה כמו בוגרים. התגובות הנפוצות בגיל הזה הם בכי יותר מהרגיל, תחושה של אי שקט וחרדת נטישה. לעיתים התסמין המדאיג ביותר הוא התעלמות מהשינוי.

ילדים בגיל הגן ובית ספר

עם התפתחותו של הילד נפוץ לראות תגובות נפוצות ואחרות, בגילאי הגן והבית ספר ניתן לראות חזרה למציצת אצבע, הרטבת לילה וכו'. בקרב ילדי הגן ניתן לראות תגובות המעידות על בלבול, בהלה, חרדה מוגברת, התפרצויות כעס, סיוטי לילה וכן פנטזיה שההורים יחזרו להיות ביחד. ילדים בקרב גילאי הבית ספר נוטים להקצין את המצוקה שלהם ונכנסים לעימותים, התפרצויות כעס, התקפי אלימות, דורשים פיצויים חומריים. בדרך כלל התוקפנות הקיצונית מוצאת את ביטויה בהאשמת אחד ההורים.

טרום גיל ההתבגרות (9-12)

הדס: " אז, הייתי בת 11, נהייתי רגישה יותר. תמיד אהבתי אותנו כמשפחה אחת- אבא, אמא, אח ואחות. היה לי מאוד קשה להבין שאני נאלצת להתחיל כמו חיים מחדש ולמצוא חברים חדשים, בית אחר כאשר את המשותף מאוד אהבתי. התחום הכלכלי לדעתי היה קשה אפילו יותר. היינו במצב כלכלי מאוד טוב. לאבא היו המון הטבות מהצבא, הכנסה מספקת של ההורים. יוצאים לחופשות 3 פעמים בשנה, שפע של אוכל ובגדים בבית. חיינו טוב מה שנקרא. כשהגירושין קרו כמעט הכל הלך."

עם ההתבגרות הילדים מנסים להבין את המציאות, לתפוס "צד" ולהרגיש תחושה של שליטה על מנת לטשטש את חוסר האונים. מסיבה זו ישנם ילדים המכחישים, מתנהגים כאילו הכל בסדר ולרוב מבטאים את המצוקה בביטויים חיצוניים. אלו לרוב יסבלו מבעיות חברתיות.

גיל ההתבגרות

על אף העצמאות בגיל ההתבגרות גירושים מערערים את חייהם של המתגברים לא פחות מהילדים. פעמים רבות הם לא מסוגלים להכיל רגשית את המצב ואת האחריות המצופה מהם. המצוקה והקושי להתמודד עם אובדן היציבות המשפחתית באים לידי ביטוי: בקונפליקטים וויכוחים קשים עם ההורים או הימנעות מודעת בעימותים. ביטויים נוספים בגיל ההתבגרות הם קשיים חברתיים, ירידה בהשגי הלימודים, שימוש בסמים ואלכוהול, יחסי מין לא מובחנים. לעומת זאת, יש את ההפך- מתבגרים שמצליחים להתייחס לגירושים באופן בוגר ואף מקדמים בעצמם יכולות כמו לקיחת אחריות, פיתוח יכולות התמודדות עם קשיים ובניית דימוי עצמי.

איך מתמודדים?

גב' להב: "הפתרונות קודם כל נמצאים אצל ההורים. לתקשר ולהפחית את המתח עבור הילדים. ככל שההורים מסכימים לעשות את התיווך ביניהם ומצליחים לגשר על הקונפליקט לטובת הילדים אז ניתן לראות את ההשפעה באופן ישיר על הילדים. אני חושבת שזו תקופה מאוד מאוד מורכבת עבוד כולם. חלק מהפתרונות זה להיות מלווים על ידי אנשי מקצוע, אנשי טיפול. הם אוזן קשבת וגם מקום ניטרלי בתקופה הזו.

כמה שהמצב קשה חשוב ללמוד להתרגל לחיות במציאות חדשה. את הפתרונות גם כן ניתן לחלק לסולם התפתחותי.

גיל הינקות (עד גיל שנתיים)

זהו שלב שהילד דורש תשומת לב לצרכיו הפיזיים והרגשיים, פגיעה בדבר זה עלולה לפגוע בהתפתחותו. בגיל זה חשוב לשמור על מסגרת קבועה על מנת שהילד יסתגל למציאות החדשה. על מנת להקנות לילד סדר וביטחון יש לבצע מפגשים מסודרים עם שני ההורים.

גילאים שנתיים עד חמש

בגיל זה הילד מתחיל להתהלך, להסתקרן ולגלות את סביבתו הקרובה.

יש לדאוג לילד לסביבה קבועה, יש לאפשר לילד להיפגש ולאהוב את שני הוריו. יש להציב גבולות, להפגין חיבה ואהבה כלפי הילד. לתת לילד אפשרות להתבטא, להביע את עצמו ואת תחושותיו בנוגע למצב הקיים.

גיל בית הספר ( שנים 6-12)

הדס: " אני ואחותי היינו רגילות למשהו אחד ופתאום יש מעבר מאוד חד מהרבה כיוונים. אבל עם הזמן ואני חושבת שדי מהר הצלחנו לעבור מדרגה ולשים את ההלם בצד ולהסתכל על טובת כל אחד מהאנשים במשפחה לחוד. וזה בהחלט עשה טוב. אחי הקטן בן ה-6 לקח את העניין יותר קשה. אבא שלי והוא היו מאוד מחוברים מאז שהוא נולד . ״אחוות בנים״ אפשר לקרוא לזה. הוא גדל למציאות שהוא חי עם שלוש בנות בבית, וחסרה לו דמות אב. אבל גם במקרה שלו, בסופו של דבר מתרגלים ומעכלים ודווקא בגלל שהוא גדל למציאות הזו, הוא התרגל."

זוהי תקופה שהילד נמצא בבית ספר יסודי, במערכת חברתית ולימודית קבועה ומסודרת. בגיל זה הילדים מבינים שההורים חווים משבר ועולות המון שאלות וחששות שאף עלולות לפגוע בהישגיו הלימודיים. בראש ובראשונה יש לשתף גורם מבית הספר בתהליך שעוברת המשפחה על מנת שיבינו את מצוקתו. מומלץ לא לחשוף את הילד בפני קונפליקטים, אין להשתמש בילד בתור קלף מיקוח במריבות, ואין להשתמש בו כמתווך. יש להמנע מהשמצה אחד כלפי השני מול הילד.

הדס: "המיתוסים של הפסיכולוגים עלינו לא עבדו. בתקופה קצת לפני הגירושין, וקצת אחרי אמא שלי רצתה שנלך למרכז לבריאות המשפחה . היא ראתה במקום הזה כמעין פתרון למצב המאוד מוזר שהיינו בו. היו לנו כמה מפגשים בחדר עם פסיכולוגית, שרצתה שנשתף רגשות ותחושות לגבי כל מה שחווינו עד עכשיו. אחי היה מאוד קטן ולא מאוד הבין מה מטרת הפגישות האלו, אני הייתי די מובכת מלדבר על המצב עם מישהי שאני לא מכירה בנוכחות כל בני המשפחה חוץ מאבא שלי. בסופו של דבר הפסקנו ללכת לשם כי אחותי הגדולה מאוד התנגדה לסיטואציה הזו כי היא לא האמינה שאדם חיצוני יוכל להבין את הסיפור שלנו ולעזור."

גיל ההתבגרות

גיל זה מתאפיין כ"בעייתי ביותר". בגיל הזה מתרחשים שינויים פייזים ונפשיים.

מומלץ לא לשנות אתת סביבתו הטבעית של המתגבר על מנת שלא ייפגע מבחינה חברתית בקרב בני גילו. יחד עם זאת, יש לנסות לקבוע פגישות עם המתגבר ויש להשתדל למנוע ממנו להפסיד מפגשי חברים כך שלא יפגע בחיי החברה שלו. שני ההורים צריכים לשתף פעולה לגידול המתבגר, יש לתת לו הזדמנויות לכעוס ולבטא את עצמו. אין להפוך את המתגבר ל"מבוגר" השני בבית, להבין את העומס שהוא חווה ולתת לו מענה וכלים להתמודד עימו.

הדס: "שום דבר לא מושלם, לכן אני לא מגדירה את משפחתי כ"שלמה". הגירושין השפיעו על ההרכב שלנו מבחינה מספרית אבל ללא ספק אמא שלי, אחותי ואחי שגרים איתי באותו הבית, מהווים לי את אותה תחושת שייכות שיש לי כלפי אבא שלי. אני חושבת שהמילה שלמה היא מתאימה יותר בהקשר של כל אחד שלם עם עצמו כרגע , ונמצא במקום הרבה יותר טוב מהזמן בו היינו גרים באותו הבית.