להתנדב מכל הלב ולא כי מישהו חייב/גפן עסילה

בשנים האחרונות פועלת במערכת החינוך תכנית מעורבות חברתית שבמרכזה פעילות התנדבותית ותרומה לקהילה כתנאי לתעודת בגרות. תלמידים נדרשים להשלים 90 שעות התנדבות אישיות במשך שלוש שנים (י'-י"ב) בנוסף לשעות התנדבות בית ספריות.

בכנות, מעולם לא הייתי תומכת נלהבת של רעיון זה. כמו רוב בני הנוער גם אני השתמשתי בתירוצים הקלאסים: כיתה יא' העמוסה בבגרויות מכאן ועד הודעה חדשה, העבודה במלצרות עם משמרות לא נגמרות כדי לממן את שיעורי הנהיגה ובחיי החברה העמוסים כנימוקים שהיוו בסיס מוצדק לעמדתי. אם כופים עלינו לעשות זאת היכן מקומה של ההתנדבות? זה הרי לא הגיוני. אין כאן עניין של רצון חופשי אם הגמול הוא תעודת הבגרות שלי. נקודת המפנה שלי הייתה במסע הישראלי. ביום השלישי הייתה לי הזכות לבקר בבית אבות בקריית גת שהמטופלים בו הם חולי אלצהיימר ודמנציה. תחילה לא היה בי הרצון או הכוח (ממניעים אגואיסטים לחלוטין, אני מודה) לבקר שם. בדיעבד, החוויה הייתה לא פחות ממדהימה. היה מרגש לראות את הכימיה והתקשורת בין התלמידים לקשישים. התלמידים תקשרו ברוסית ואפילו באנגלית עם חלק מהקשישים שזוהי שפת האם שלהם. למרות הקושי הכרוך בשיחה עם אדם הלוקה באלצהיימר מתקדם, החיוך והמבט הנשקף מעיניהם כשהם זכו לחברה, היה שווה כל רגע. התרגשתי מאוד מסיפורה של קשישה בשנות השמונים המאוחרות שהזכירה לי את סבתי. שתיהן לקו באלצהיימר ועלו ארצה ממרקש. לאחר החוויה הזאת הבנתי שטעיתי. במסכת סנהדרין כתוב: "מתוך שלא לשמה בא לשמה". העוסק בדבר לא מתוך אהבה לדבר, סופו שיאהב את הדבר עצמו. אני סבורה כי המוטיבציה לביצוע משימה אינה מגיעה אלא מתוך הכרח לביצועה. תלמידים רבים העידו שהם ממשיכים להתנדב בקביעות גם לאחר שסיימו את 90 השעות. מחקר שנערך באוניברסיטת Carnegie Mellon ופורסם ב-Psychology and Aging, מצא כי אנשים שמתנדבים על בסיס קבוע בריאים יותר וסובלים פחות ממחלות לב, לחץ דם גבוה, סוכרת וכדומה. באותו מחקר נמצא גם כי עבודה התנדבותית מפחיתה סטרס ותסמיני דיכאון ומשפיעה לטובה על התחושה הגופנית הכללית, כמו גם על הרווחה הנפשית של המתנדב.

אני נחשפתי לאוכלוסיות מגוונות, ספגתי ערכים, למדתי לנהל את הזמן שלי נכון על מנת לשלב את ההתנדבות עם חיי החברה, העבודה וכיתה יא' המתסכלת בפני עצמה. אני מאמינה שתפקידה של מערכת החינוך, כשמה כן היא, לחנך אותנו לערכים ועזרה לזולת. אני חושבת שרוב בני הנוער לא יתנדבו אם לא יהיו מחויבים לכך. אני מתקשה להאמין שלולא חוק חינוך חובה לדוגמה, ילדים ובני נוער היו הולכים למוסדות החינוך.

בשנת 2005 נערך בבריטניה מחקר על מדגם מייצג של 2000 מנהלים בכירים מכל המגזרים בבריטניה המעסיקים עובדים שכירים, במטרה לבחון את עמדותיהם לגבי התנדבות ארוכת טווח והשפעותיה עליהם כמנהלים. 94% מהמנהלים הסכימו כי התנדבות ארוכת טווח מרחיבה את טווח החוויות וההתנסויות. כמעט 60% מהמעסיקים הסכימו שתכניות התנדבות יכולות להיות שיטה יעילה בפיתוח מיומנויות ניהוליות ומנהיגותיות. לדעתי, אם תדעו להשתמש בה נכון, ההתנדבות היא כלי. סיפרתי את החוויה האישית שלי כדי שמי שצריך לשמוע את זה יבין שהוא מקבל יותר מאשר נותן. ניתנה לכם הזדמנות. אז נו, ביננו, במקום לחתום לעצמכם שעות על חונכות כשבפועל אתם לא זוכרים איך הילד שאתם חונכים נראה, או להגיד שעזרתם לאב הבית כשבכלל יצאתם לקנות בורקס ושוקו בבוטיק הפיתה. קחו את עצמכם רגע בידיים. מניצולי שואה ועד נשים מוכות, העולם מלא בטרגדיות. אנשים רק משוועים לעזרה.

התנדבות בבית האבות צולם ע"י טלי חן