יופי הוא לא מידה/ שניר דלל
בשנים האחרונות המשקל של האדם הפך לקריטריון חשוב במודל היופי ואם האדם אינו במשקל "הנכון" הוא אינו נחשב ליפה, וצריך לעצור את זה!
בימינו, היופי של האדם נמדד לפי משקלו: אם אתה שוקל יותר מדי אתה לא יפה, וכך גם אם אתה שוקל פחות מדי. אנשים לא חושבים לפני שהם מדברים וזה נראה להם בסדר להעיר למישהו או מישהי על המשקל שלהם גם אם הם לא מכירים אותם. בין אם זה להגיד לו להפסיק לאכול כי הוא מלא או לשאול אותה, אם היא אוכלת משהו כי היא רזה, והגיע הזמן להפסיק עם זה.
אנשים לא מבינים מה הערה כזאת יכולה לעשות למישהו. הרי כולנו מתמודדים עם משהו בעצמנו שאנחנו
פחות אוהבים ואצל חלק זה המשקל שלהם. הערה כזאת יכולה לגרום להפרעות אכילה ואפילו לחרדה ודיכאון אצל חלק מהאנשים. דיכאון כתוצאה מהמשקל איתו הם מתמודדים וחרדה מעליה במשקל .בתור נער רזה, גם אני התמודדתי ועדיין מתמודד לפעמים עם הערות כמו: "אתה לא אוכל?" "לא מאכילים אותך בבית?" אז כן, אני כן אוכל. אני אוכל כדי להיות שבע, ובשבילי לא דרושה מנה גדולה מאוד לשם כך… וכן, כן מאכילים אותי בבית, וזה שאני רזה לא נותן לאחרים רשות להעיר לי על זה.
התנהגות זו נקראת שמנופוביה ורזונפוביה שהן אפליות כלפי אנשים בעלי עודף משקל או בתת משקל לפי התפיסה החברתית. האפליה מתבטאת בהתייחסות מילולית, בפגיעה פיזית או במניעת יחס שוויוני בתחומי החיים השונים כלפי אדם לפי המשקל שלו.
כמובן שישנם אנשים שמקבלים את המשקל שלהם, בין אם הם מלאים או רזים, ולא מפריע להם כמה הם שוקלים אבל זה לא יעצור אחרים מלהעיר להם על זה. מישהו אמר פעם לחברה שלי שהוא מעיר לה בשבילה כי זה לא בריא להיות שמנה מדי והוא מעיר לה מתוך דאגה, אבל זאת עדייו לא סיבה טובה או הגיונית להעיר לאדם על איך שהוא נראה ועל המשקל שלו.
מודל היופי של שנות ה2000 כולל בתוכו דוגמניות רזות ודקות ובנים שריריים וחטובים אבל אף אחד לא נולד ככה. גם הדוגמניות וגם הדוגמנים לא נולדו חטובים. הם התאמנו ועבדו על הגוף שלהם כדי להרגיש איתו בנוח אבל את זה המדיה לא מציגה. היא מציגה רק את הגוף הנוכחי שלהם ואיך שיושבים עליו להפליא הבגדים.
כמו כן, המדיה לא מספיק מדברת כל כך שרבות מהדוגמניות סובלות מהפרעות אכילה קשות כדי לשמור על הגזרה שלהן מה שקורה גם לנערים ולנערות שחוששים מלהשמין או מלהיות רזים מדי, כי לא יקבלו אותם.
המטרה שלי בטור זה היא להגיד שהמשקל לא משנה וכל אחד יפה כמו שהוא. זה שאני שוקל יותר או פחות לא הופך אותי למכוער, זה הופך אותי למי שאני. כל עוד לי לא מפריע המשקל שלי זה לא צריך להפריע לאדם זר ברחוב. אז גם אם אתם חושבים שההערות שלכם מגיעות ממקום טוב ,אל תעירו לו, אתם לא יודעים מה הוא עובר ועם מה הוא מתמודד ולמה זה יכול לגרום. תקבלו את כולם כמו שהם כי המשקל שלהם לא משנה דבר על אישיותם. אל תשפטו בן אדם לפי כמויות האוכל שהוא צורך ופשוט תנו לו לחיות את חייו ולקבל את עצמו כמו שהוא. אפשרו לו לאהוב את עצמו בזכות עצמו, לא בגלל שהוא שוקל יותר או פחות ממה שנקבע במודל היופי, ותזכרו שיופי הוא לא מידה.
コメント