למוח אין כוח/ אמיר שאינסקי

את שעת האפס המפורסמת בבית הספר כולנו מכירים. הרעיון פשוט, התלמידים צריכים לבוא לבית הספר בשעה מוקדמת יותר מהרגיל בשביל ללמוד. בזמן שהרבה תלמידים מתלוננים שהם לא מרוכזים בשעות האלה, הרבה תלמידים אפילו לא קמים מהמיטה בשעות האלו.

בבית הספר שלנו, שכבה יא' (התלמידים שלומדים בארבע וחמש יחל' מתמטיקה) מגיעה בימים מסוימים בשעת האפס (7:30) ללמוד מתמטיקה. פספסת את האוטובוס או שלא הספקת להתארגן וזה הוביל לכך שאיחרת? אפילו בדקה אחת? צפה לעונש, שיסתכם לרוב בשעת אפס נוספת.

אז למה בבית הספר חושבים שזה לגיטימי להגיע ב7:00 בבוקר עוד לפני תחילת הלימודים?

בתור תלמיד שלומד בארבע יח"ל מתמטיקה ומידי שבוע מגיע בשעת אפס לבית הספר, אני שם לב שרוב התלמידים בכיתתי לא מרוכזים בשעות האלו וכך גם אני.

בשנת 2006 חוקרים בארה"ב מצאו כי לאחר השינה המוח בעירפול הפוגם בחשיבה, בזיכרון וביכולות נוספות ושהמוח מתחיל להתרכז בצורה מועילה רק כשעה לאחר שהוא התעורר. המורים מצפים שנלמד מתמטיקה אך בפועל התלמידים לא מצליחים להתרכז בשיעורים המתקיימים בשעת האפס ולענות על הציפיות של המורים, שבטוחים שהתלמידים מסוגלים לפתור בעיות קיצון בשעה כה מוקדמת בבוקר. בשעה הזאת בני הנוער עדיין לא התעוררו והמוח שלהם לא מצליח לקלוט את החומר כמו שצריך.

שעות השינה המומלצות לבני הנוער הן בין 8 ל10 שעות ביממה. בני הנוער מתפתחים בזמן השינה ולכן כל שעת שינה חשובה.

בדצמבר 2017 פורסם חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שביטל את הלימודים בשעת אפס וקבע כי הלימודים בכל בתי הספר יתחילו מהשעה 8:00 ואילך, אז למה חלק מבתי הספר מחליטים למרות האיסור לקיים לימודים בשעות האפס?

לסיכום, שעת האפס לדעתי היא לא שעה סבירה ללמוד בה, בשעה הזאת למוח אין כוח להבין ולקלוט כמו שצריך מידע חדש, וזה מוביל את התלמידים לתסכול רב שמשפיע עליהם במהלך היום.

אם לא נישן במיטה, נישן בכיתה צילום: גוגל תמונות