הספורט עולה והדיכאון יורד/ לאון טר

אני אתחיל ואגיד שלמוח ולנפש שלנו יש קשר והשפעה הדדית אחד על השני. ספורט גורם לנו להרגיש טוב והסיבה לכך היא שבעזרת פעילות גופנית אנחנו מרפים את המתח בשרירים ובונים אותם, משפרים את מצבם של מערכות הלב והריאות או מגדילים את כמות האנדורפינים. אלו אכן גורמים המשפיעים על הרווחה הנפשית, אבל הם לא הסיבה המרכזית, אלא השפעות נלוות. אימון גופני מעלה את רמות הסרוטונין, הדופמין והנוראפינפרין שהם שליחים עצביים המוליכים מחשבות ורגשות. הדופמין, החשוב למוטיבציה ולקשב, משפר את מצב הרוח ואת הרגשת הרווחה, מגרה את מערכת הקשב ומעניק הרגשה של שביעות רצון כאשר אנו משיגים דבר מה. ע״פ מחקר שנעשה במכון וינגייט (2014) ניתן לראות שאימון גופני קבוע מגדיל את מאגרי הדופמין במוח ומעודד יצירה של קולטני דופמין במוח. אימון גופני גם מעלה מיד את רמות הנוראפינפרין במוח. הנוראפיפרין מעיר ומפעיל את המוח ומשפר את ההערכה העצמית, הקשורה ישירות למצב הרוח והנפש. באותה המידה אימון גופני משפיע על הסרוטונין החשוב למצב הרוח, לבקרת דחפים ולהערכה העצמית.

אני יכול להגיד מנסיוני האישי שכאשר אני הולך לאימון לקראת סוף האימון המצב רוח שלי הרבה יותר טוב ויש לי הרבה יותר אנרגיה. לכן גם אחרי שנים שאני מתאמן הבנתי שברגע שאני מרגיש עצבני או מדוכא כדאי לי ללכת לאימון עם חברים או לבד וכך אני מרגיש הרבה יותר טוב .

סיבות נוספות לכך שפעילות גופנית משפרת את מצבנו הנפשי:

אימון גופני מסיח את הדעת – התנועה מביאה אותנו לחשוב על דברים אחרים. כאשר אני מתאמן בטיפוס, מה שמתבקש ממני זה לחשוב איך לטפס את המסלול נכון ולאמץ את כל השרירים שלי בו-זמנית, אין לי זמן ורצון לחשוב על הדברים שהורידו את מצב רוחי מכיוון שאני מרוכז בפעילות הגופנית.כמו כן, אימון גופני מפחית את המתח מהשרירים.

האימון מפחית את העירור העצבי אוטונומי, משמע העצבים שלנו הרבה יותר רגועים לכן מצב רוחנו גם נרגע. למעשה, נמצא כי פעילות אירובית שנמשכת בין 40-20 דקות עשויה לשפר בצורה משמעותית את מצב הרוח, ועשויה להוריד תסמינים של חרדה, אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם המודרני. חרדה משפיעה על יכולותיו של האדם להתרכז, לישון ולתפקד בצורה יעילה במהלך היום, ואכן, סקירת מחקרים ענקית שכללה 42,264 אנשים קבעה כי פעילות גופנית מסייעת בשיפור מדדים של חרדה, כאשר הפעילות הגופנית הייתה יעילה יותר אצל אלו אשר סובלים מהפרעת חרדה קלינית, מאשר אלו שחווים חרדה בטווח הנורמלי ואינם בעלי הפרעות נפשיות. הסקירה פורסמה במגזין CNS & Neurological Disorders - Drug Targets בשנת 2014.

המחקר שנעשה בנושא הראה כי פעילות גופנית אכן עוזרת למצבנו הנפשי.