החרדה להצלחה
רובינו חווינו חרדת מבחנים לפני מבחן או בזמן המבחן, אז איך היא באה לידי ביטוי? איך אנחנו יכולים להתמודד עם החרדה ואולי נגלה שיש בה משהו חיובי...
מאת: קרן אלוף
תלמידים וסטודנטים רבים סובלים מחרדת מבחנים ברמות שונות. לפי הסקר שנערך על ידי "גול בגרויות", פלטפורמת הלימוד הדיגיטלית הגדולה בישראל, באמצעות מכון המחקר ZETATOOLS ובקרב מדגם מייצג של 500 תלמידים ותלמידות בכיתות ט'־י"ב בשנת 2019 מציגים:
54% מהתלמידים מרגישים חרדה בגלל המבחנים,
16% אחוז מהם ציינו שהם חובים אותה לפני המבחן,
11% בשלב כלשהו בזמן המבחן (לא בהכרח בהתחלה) ,
8% כמה ימים לפני ואפילו 5% אמרו שהם מרגישים לחץ כמה שבועות לפני.
ככל שהם לומדים בכיתה גבוהה יותר הלחץ ותחושת החרדה עולים. אפשר לראות שתלמידי ט' עד י' רק 48% סובלים מחרדה, לעומת תלמידי י"א עד י"ב 60% מהם שזה זינוק של 12%!!
עדן זנדי, תלמידת תיכון בשכבה י'ב מספרת: "החדרה התחילה אצלי בכיתה ז'. כשעלינו למקיף כשהיה לחץ של מבחנים והייתי צריכה להוכיח את עצמי, החרדה התגברה משנה לשנה. החרדה אצלי מתחילה לילה לפני, אני מרגישה לחצים ולא ישנה בלילה."
לפי איוון קשקרוב, רופא בכיר (פסיכיאטר) בבית חולים Psychiatrie Zentrum Oberwallis בשוויץ: "עקב נגיף הקורונה גדלה כמות הפניות לעזרה בתחום הפסיכומטרית ילדים ונוער ביניהם גדלה כמות הפניות קשורות לחרדות." אני בטוחה שהנתונים עלו בגלל הקורונה כי היא השפיעה על המצב הנפשי של רובם, בפרט בנושא החרדות ולא רק כי היא פגעה במצב הנפשי אלה בגלל שעברנו ללמידה מרחוק שהקשתה על הרבה תלמידים וגרמה לשינוי בין הציונים של אותה שנה ושל שנים קודמת. לדוגמא, תלמיד מצטיין בלימודים התחיל להיכשל במבחנים וגם התלמידים היו צריכים להתרגל לשיטת לימודים שונה ממה שהם היו רגילים כל השנים.
איוון קשקרוב מדגיש: "ראשית, לא צריך לעשות פתולוגיה (לאבחן) מהר מדי לחרדת מבחנים, רמה מסוימת של חרדת מבחנים יש כמעט לכל בן אדם וזה בסדר."
דחף שליטה,פרפקציוניזם, לחץ מהסביבה, או אולי אפילו כולם יחד?
אנשים סובלים מחרדת מבחנים בגלל הרבה סיבות.
איוון קשקורוב טוען: "כמו ברוב המקרים של מחלות פסיכיאטריות בחרדת המבחנים אין סיבה אחת לגורמים שלה. זה יכול להופיע לאור גורמים שונים, לדוגמא, המבנה הפסיכולוגי ההתחלתי של אותו אדם. יש אנשים שמלידה יש להם רמת חרדה גבוהה יותר מה שיכול לגרום לפוביות והתקפי חרדה."
חלק מהסיבות קשורים לאופי של האדם כמו: פרפקציוניזם שרוצים שהכל יהיה מושלם וברמה הכי גבוהה שיש, כולל גם הציונים הכי טובים ובכללי להיות הכי טובים שרק אפשר אז הם מפחדים מציון מתחת לציפיות שלהם. אנשים שיש להם דחף לשלוט על הכל "Control freaks" הם מעדיפים לדעת מה יהיה ומפחדים מהלא נודע, מה שמפחיד אותם שהם לא יודעים מה יהיה במבחן ואיזה שאלות יהיו (מה שגורם להם לחרדה). אנשים עם קשיי למידה או הפרעת קשב וריכוז נוטים להיות עם חרדות מהבחנים, בגלל ביטחון עצמי נמוך שקשור ללמידה, אבל לא רק אנשים עם קשיי למידה אלה בכללי אנשים עם ביטחון עצמי נמוך, גם תלמידים שנחשבים לטובים שמשיגים ציונים טובים חלק מהם לא מאמינים בעצמם שהם יצליחו מה שגורם להם לתחושת חרדה ואיום. בנוסף לכך, יש אנשים שביססו את הביטחון העצמי שלהם על הציונים שלהם וזאת הדרך שלהם להעלות או להוריד את הביטחון העצמי שלהם.
חלק נוסף מהסיבות הן חיצוניות ותפיסה של אותו אדם: פעמים רבות, אנשים מפתחים חרדת מבחנים בגלל הלחץ מהסביבה. ההורים מלחיצים את התלמיד/ סטודנט שמקבל ציון פחות טוב משל הסובבים שלו וזה מה שגורם ללחץ ואז גם לחרדה. בנוסף לכך, התפיסה של אותו אדם בהקשר לסיטואציה. האדם יכול לתפוס את המבחן בתור משהו שהוא עניין של חיים ומוות, "אם אני לא יצליח במבחן זה הסוף שלי." כמו- כן יש אנשים שחוששים מהצלחה, אותם התלמידים מפחדים לקבל ציון גבוה, מכוון שהם מפחדים שאחרי זה יהיו להם ציפיות מהסביבה או ציפיות מעצמם שלא יכולו לעמוד בהם פעם הבאה או בגלל שהם חוששים שזה יגרום להתחרות ביניהם לבין האחים שלהם או חברים. עדן מספרת: "הגורם לחרדה שלי הוא להראות לכולם שאני יכולה להצליח ולקבל ציונים טובים"
לא ישנה בלילה
בזמן חרדת מבחנים אפשר להרגיש דברים רבים ויש הרבה סימפטומים שונים. חשוב לציין שסימפטומים של חרדת מבחנים דומים לסימפטומים של חרדות אחרות, ושכל אחד מרגיש את זה שונה ויכול לחוות את זה אחרת. למשל, למישהו אחד יהיה תסמין אחד ולבן אדם אחר יהיו כמה ולא בהכרח התסמין שהיה לאדם הראשון יהיה זהה לתסמינים של האדם השני.
יש את התסמינים הפיזיים: כמו רעידות, הזעה, בכי, דפיקות לב במהירות גבוהה, כאבי ראש, בחילות, הקאות, כאבי בטן ובמקרה הכי חמור התקף חרדה.
עדן מספרת: "לא ישנה בלילה, בוכה( המון), רועדת, ולפני הבגרות במתמטיקה הייתי בלחץ ממש והרגשתי שאני לא נושמת".
סמנטה סטרוגין תלמידת תיכון בשכבה י'ב מספרת: "הרבה פעמים בבוקר של מבחן יש לי בחילה נוראית מלחץ"
סימפטומים נפשיים ושל המחשבה: לחץ, חרדה, פחד ,חוסר אונים, מצוקה, צורך שיצילו אותם, מחשבת שליליות שמשתלטות, תחושה שלא למדתי מספיק, תחושה שלא תצליח, שחיכה (בלקאאוט), חוסר ריכוז, ועוד.
סימפטומים המשפיעים על ההתנהגות: למידה קפיטית (ללמוד בלי הפסקה) או להיפך: אי יכולת לשבת וללמוד (מה שיכול לגרום ליותר חרדה). לא להגיע לבחינה, לא ללכת לתגבורים, לדחות את תחילת הלמידה למבחן לרגע האחרון, לקיחת חומרים שאומרים להרגיע, לפי איוון קשקרוב: "זה גם גורם למגמתיות של בריחה מאירועים מסוימים לדוגמא, הברזות מבית ספר או קבלת אישורי מחלה בזמן המבחנים".
בנוסף לזה, זה משפיע על ההתנהגות הכללית ועל מצב הרוח גם אם זה לא נוגע למבחן עדן משתפת: " זה משפיע על התנהגות שלי בכך שאני עצבנית ולא נותנת לאף אחד לדבר איתי." סמנטה מוסיפה: "אני בלי מצב רוח במשך כל תקופת המבחנים, ונהיית יותר סגורה בעצמי." למרות כל התסמינים השלילים שציינתי פה לפני, האם יש גם צד חיובי? אז התשובה היא כן החרדה יכולה לגרום לתלמידים מסוימים ללמוד יותר כי הם מפחדים מהמבחן וכדי להתמודד עם זה הם ילמדו הרבהה חשוב לציין שזה נכון רק לחלק מהאנשים ולא נכון לכולם.
עדן מספרת: "הלחץ משפר לי את הציוניים אבל זה לא שווה את זה לפעמים."
מה אפשר לעשות?
אז איך אפשר להתמודד עם זה? יש דרכים רבות ועדיף לשלב ביניהן.
קודם כל להבין שזה לא עניין של חיים ומוות- צריך להבין שזה רק מבחן ולא משהו רציני שאי אפשר לשפר. ברגע שיבינו שזה בסדר וזה רק ציון הם יתפסו את זה בתור סיטואציה פחות מאיימת. זה עניין של תפיסה. בנוסף לכך, לא צריך להשוות את עצמך לאף אחד ולא את הציונים שלך.
דבר שני: לנהל את הזמן- לא להשאיר את זה לדק ה-90, ולהתחיל ללמוד כמה ימים לפני ולחלק את החומר בצורה שיהיה לך נוח ללמוד אותו.
דבר שלישי: שיטת לימוד- שכל אחד ימצא את שיטת הלמידה הנכונה לו. לדוגמא, שמישהו יקרא את החומר הרבה פעמים לעצמו, שמישהו יקשיב למישהו שילמד ויקראי לו את החמור, לסכם את החומר, מישהו ילמד לבד או עם חברים,לצפות בסרטונים שמסבירים את החומר שכל אחד ימצא את מה שהכי עובד לו ומתאים לו.
דבר רבעי: איוון קשקרוב ממליץ: "לתרגל. תרגול יכול לעזור מאוד, לדוגמא, לעשות הרבה מבחנים מדומים בבית." לענות על שאלונים ומבחנים קודמים ועדיף כמה שיותר מכוון שכך הם יכול לדעת מה לעשות והסיטואציה לא תהיה חדשה להם.
Comments