לא כל כך פשוט להיות כאן ילד/ אליה סינדורי

בעקבות מלחמת חרבות ברזל ניתן לראות עליה במספר הילדים ובני הנוער שמבקשים עזרה בהתמודדות עם  חרדה ודיכאון.

עקב מאורות השבע באוקטובר, והחשיפה לאלימות דרך חדשות, רשתות חברתיות וחוויות אישיות, בני נוער רבים חווים עלייה בתחושת הפחד, חוסר ביטחון, וחוסר ודאות לגבי העתיד.

 תופעות החרדה מתבטאות בכמה דרכים: מתח נפשי מוגבר, קשיי ריכוז, הפרעות שינה, רגשות של בדידות, ואף הימנעות מפעילויות חברתיות. חלקם חווים התקפי חרדה, בהם תחושות עזות של פחד פתאומי ודפיקות לב מואצות, בעוד שאחרים מדווחים על תחושת דאגה מתמשכת שמשפיעה על שגרת יומם. גברת ויינברג טלי מטפלת NLP  :"חרדה נוצרת בעקבות המצב שאנחנו נמצאים ובעיקר מאוד מושפעת מהתרגום של מה שקורה בתוך הסביבה הקרובה של כל אחד מאתנו . 

ההתמודדות עם המצב קשה במיוחד לבני נוער, שכן הגיל הזה מאופיין בשינויים רגשיים ופיזיים רבים, ובתחושת אי-ודאות רבה גם במצב שגרתי. עבור רבים מהם זו הפעם הראשונה שהם נתקלים באירועים כה טראומתיים, והם מתקשים למצוא כלים להתמודד עם רמות הלחץ הגבוהות. בזמן מלחמה, בני נוער חווים חרדות שמתעוררות עקב האיומים הפיזיים והנפשיים שמסביבם. מלחמה יוצרת מציאות מורכבת וקשה שמערערת את תחושת הביטחון הבסיסית שלהם. החרדות הללו נובעות ממספר גורמים מרכזיים, וגורמות לתגובות מגוונות המשפיעות על חייהם, לעיתים בטווח הקצר ולעיתים בטווח הארוך.

ליאור פארג' תלמידה בכיתה יא מספרת:" החרדה התחילה אצלי בדיוק ברגע שהמלחמה התחילה. בהתחלה הייתי בהלם, לא באמת קלטתי מה קורה. אבל אז הגיעו האזעקות, החדשות הלא נגמרות. כל יום מרגיש לי כמו מאבק , בין הרצון להמשיך כרגיל לבין הפחד שמשהו נורא יקרה. כל רעש חזק מקפיץ אותי".

חרדה היא תגובה רגשית שמופעלת על ידי תחושת איום או סכנה, גם אם הם אינם קיימים ממשית ברגע זה. במצב מלחמה, ה”איום” הוא מוחשי ונוכח - נשמעות אזעקות, מתפרסמים דיווחים על תקיפות, יש חשש לאובדן של קרובים, וגם שינויים בשגרה. בני נוער, שמצויים בשלבי התפתחות ורגישים יותר לשינויים, עלולים להרגיש חוסר שליטה, חוסר וודאות וסכנה קיומית, כל אלה מגבירים את רמת החרדה.

הקרקע נשמטת מתחת לרגליים

הגורמים לחרדה אצל בני נוער בשעת מלחמה כוללים חשש מפגיעה פיזית, הן לעצמם והן לבני משפחתם וחבריהם, במיוחד כאשר יש אזעקות, מתקפות או התרעות קרובות שמחדדות את תחושת הסכנה. חוסר ודאות הנובע מהמצב הביטחוני המתוח ומהיעדר ידיעה לגבי העתיד, מערער את תחושת היציבות. חשיפה למידע בלתי מסונן דרך המדיה החברתית והתקשורת, הכולל לעיתים תמונות וסרטונים קשים שמעוררים פחד . גברת ויינברג טוענת שהחרדה מתגברת בעיקר כשזה נוגע במישהו שהוא קרוב אליך, גם במעגל ראשון, גם במעגל שני זה טריגר מאוד גדול ומעצים את תחושת הפחד והחרדה .כמו כן, תגובות חרדה של מבוגרים בסביבה, כמו הורים ומורים וגם המשפיעות על תחושת הביטחון . בנוסף פגיעה בשגרה היומיומית עקב ביטול לימודים, מגבלות תנועה או שהייה ממושכת במקלטים, שמחזקת תחושת חוסר אונים. תחושת חוסר שליטה כללית על המצב, במיוחד אל מול אירועים גדולים שאין להם השפעה ישירה עליהם. יש להזכיר גם תחושת אחריות כלפי משפחה או חברים, בעיקר בקרב בני נוער בוגרים, המלווה בחשש שלא יוכלו להגן עליהם. כמובן גם חוויות טראומטיות קודמות, כמו מלחמות, אזעקות או אירועי חירום שחוו בעבר, אשר מתעוררות מחדש ומגבירות את החרדה.

החרדה בקרב בני נוער בזמן מלחמה משפיעה באופן רחב על היבטים נפשיים, חברתיים, פיזיים ותפקודיים. במישור הנפשי, היא מתבטאת בעלייה במצבי דיכאון, תחושת חוסר ביטחון ופחד מתמשך, אשר עלולים להוביל להפרעות שינה, סיוטים ומחשבות טורדניות. תחושות אלו מערערות את היציבות הנפשית של בני הנוער ופוגעות ביכולת שלהם להתמודד עם מצבי לחץ. מבחינה חברתית, החרדה יכולה לגרום להסתגרות, ריחוק מחברים ואובדן תחושת שייכות. לעיתים, היא מובילה גם להתגברות של קונפליקטים בתוך המשפחה, כשהמתח משפיע על הדינמיקה בין בני הבית. במישור התפקודי.

 החרדה פוגעת בריכוז ובלמידה, מצבי הלחץ והחרדה שנגרמים בשל האיום המתמשך, חוסר הוודאות והחשש לביטחונם האישי והמשפחתי פוגעים ביכולתם להתרכז בלימודים ולהתמיד במשימות אקדמיות. גברת ויינברג טוענת, שבני נוער הסובלים מחרדה מתקשים לעיתים לשמור על קשב במהלך השיעורים, להתמודד עם דרישות הלימודים ולבצע מטלות שדורשות מחשבה והתמדה. בנוסף, הפרעות שינה, סיוטים ועייפות שנגרמים מהמתח הנפשי מקשים עליהם לתפקד באופן תקין במהלך יום הלימודים. חלקם עשויים להיעדר לעיתים קרובות מבית הספר בשל פחדים הקשורים לנסיעות או לשהייה במקומות ציבוריים, או בשל תסמינים פיזיים הקשורים לחרדה, כמו כאבי ראש או בטן. ליאור מספרת, החרדות משפיעות עלי כמעט בכל דבר שאני עושה. אני מרגישה שקשה לי להתרכז בדברים פשוטים, כמו לימודים או שיחות עם חברים, כי המחשבות על מה שעלול לקרות לא עוזבות אותי. החרדה יכולה גם להוביל לירידה במוטיבציה ללמידה ולהתרחקות ממסגרות חברתיות בתוך בית הספר, דבר שמחליש את תחושת השייכות שלהם לקהילה הבית-ספרית. בטווח הארוך, החרדה עשויה לגרום לירידה בציונים, לפערים לימודיים ואף לנשירה מהלימודים, מה שמשפיע על תחושת ההישגיות והביטחון העצמי של בני הנוער. בנוסף, החוויה הלימודית השלילית בתקופה זו עלולה להשאיר צלקות רגשיות, שממשיכות להשפיע גם לאחר סיום המלחמה. דבר שמוביל לירידה בהישגים בבית הספר ולעיתים גם להימנעות מהשתתפות בפעילויות חברתיות, חוגים וספורט.

החרדה מתבטאת לעיתים קרובות בתסמינים פיזיים כמו כאבי ראש, כאבי בטן ותופעות פסיכוסומטיות אחרות, הפוגעות בתפקוד היומיומי של בני הנוער. בטווח הארוך, חשיפה ממושכת לחרדה בזמן מלחמה עלולה לגרום להתפתחות של הפרעות פוסט-טראומטיות, אשר משאירות צלקות נפשיות ומעכבות את התפתחותם האישית, החברתית והאקדמית של בני הנוער. כך, החרדה לא רק משקפת את מצוקתם בזמן המלחמה אלא גם משפיעה על עתידם באופן ניכר.

לא לבטל את הפחדים:

בתאריך 7.10.23 שאלו את ד"ר מדר מה אפשר לעשות כדי להירגע? תשובתו של ד"ר מדר הייתה שכדי להפחית את התקף החרדה, חשוב כדרך לשמר תחושת שליטה בחיים ולא לאפשר לחרדה להשתלט.(מתוך YNET)

 לצד זאת, יש להקפיד על שינה ותזונה מספקות, גם אם הדבר דורש לוותר על עיסוקים אחרים. כאשר מתמודדים עם מצבי דחק, עדיף להסתמך על ידע וניסיון קודם ולא לנסות שיטות חדשות. טכניקות שעזרו בעבר, כמו מדיטציה, דמיון מודרך, שיחות עם חברים או פנייה לבני משפחה תומכים, עשויות לסייע גם כעת. במידת הצורך, ניתן להיעזר בתרופות הרגעה שנרשמו בעבר על ידי רופא וסייעו בהתמודדות עם מצבים דומים.

גברת ויינברג, ממליצה לטפל בחרדה בשורש שלה. להבין את המהות שלה. ולעשות תהליך שבו אנחנו מחזקים את החזקות של אדם, מחברים אותו לעוצמות שלו, מאפשרים לו בעצם להתגבר גם על הפחדים שלו, לתת להם מקום, לא לבטל אותם בתוך הטיפול. מספר פתרונות והמלצות להתמודדות עם חרדה בקרב בני נוער:

תמיכה רגשית ופיזית עוזרת מאוד חשוב לעודד בני נוער לשתף את תחושותיהם עם חברים, בני משפחה או יועצים מקצועיים. שיחות כנות עם אנשים קרובים יכולים להקל ולספק תחושת ביטחון. ברגע מצוקה מגע פיזי כמו חיבוק ,מגע יעזור ויתמוך. בנוסף לכך, פעילות גופנית כמו ריצה, יוגה או ריקוד יכולה לשפר את המצב הרגשי ולהפחית את רמות החרדה. פעילות פיזית מסייעת בהפגת מתח ומעודדת הפרשה של חומרים כימיים כמו אנדורפינים שמסייעים להרגיש טוב יותר. בנוסף ,שמירה על שגרה, חשוב לשמור על שגרת חיים יציבה, כולל שינה מספקת, תזונה מאוזנת ועיסוק בפעילויות יומיומיות (כגון לימודים, עבודה או תחביבים) כדי לשמור על תחושת יציבות וביטחון. הגבלת חשיפה למידע מלחיץ, בתקופות של חרדה, חשוב להימנע מחשיפה מוגזמת לחדשות או מידע שיכול להחמיר את המתח, במיוחד דרך רשתות חברתיות או אמצעי תקשורת שמפיצים פחד ותחושות של חוסר אונים. פנייה לעזרה מקצועית, אם החרדה הופכת  למשהו מתמשך ומפריעה בתפקוד היומיומי, כדאי לפנות לפסיכולוג או יועץ כדי לקבל כלים מקצועיים להתמודד עם החרדה.  התמקדות בתחביבים ופעילויות יצירתיות, עיסוק בתחביבים כמו ציור, נגינה, כתיבה או יצירה מסייע לבני נוער לבטא את רגשותיהם ולהפנות את תשומת הלב לדברים חיוביים. יצירתיות יכולה להיות גם מקור לפסיכולוגיה טיפולית. שיחות עם דמות בוגרת או מדריך,  חשוב לעודד בני נוער לפנות לדמויות בוגרות ומנוסות כמו מורים, מדריכים או יועצים שיכולים להקשיב ולהדריך אותם בהתמודדות עם החרדה. תכנון מטרות קטנות, עידוד בני נוער לקבוע מטרות קטנות וברות השגה יכול לסייע להם להרגיש שהם שולטים במצב ולא להיות מוצפים מיעדים גדולים מדי. חיזוק תחושת השייכות, חשוב להרגיש שייך לקבוצה חברתית או קהילתית, בין אם זה דרך חוגים, קבוצות חברים או פעילויות חברתיות אחרות, על מנת להפחית תחושות של בדידות או ניכור. מתוך הריאיון עם ליאור היא מציעה לומר לאדם לסובל מחרדה, "הייתי אומרת לו שהוא לא לבד, ושזה בסדר להרגיש ככה. אני מציעה לדבר עם מישהו שאפשר לסמוך עליו, אפילו רק כדי לשחרר את מה שמרגישים.